פרויקט שפילברג, האתגרים שהוא מציב בתחום התרגום והפתרונות

כולם צחקו עליו כאשר בטקס האוסקר המכובד הוא דיבר על שואת יהודי אירופה, אבל סטיבן שפילברג לקח את פרס הבמאי שבו זכה על סרטו “רשימת שינדלר” בשיא הרצינות.

כרגיל הוא לא התייחס לביקורת והחליט לענות למלעיזים במעשים ולא בדיבורים. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לקרוא ולגלות את הפרויקט ש(כנראה) רלוונטי גם עבורכם – פרויקט שפילברג.

תוכן העניינים

פרויקט שפילברג

תוך שנה מקבלת הפרס שפילברג הקים את “הקרן לתיעוד ההיסטוריה החזותית של השואה” – מה שכולם מכירים בתור פרויקט שפילברג. המטרה הייתה לתעד עדויות של עדים וניצולים באמצעות איסוף ראיונות וידאו ואודיו, אבל תסמכו על שפילברג שמדובר בפרויקט חיים.

אמנם רוב העדויות מתייחסות לשואה, אבל גם לאירועים אחרים של רצח עם במאה ה-20. באוסף שכולל כיום יותר מ-50,000 הקלטות (אורך כל הקלטה הוא בממוצע שעתיים), שהן כ-100,000 שעות ב-41 שפות, כאשר כל עדות עברה מיפתוח ע”י אדם שדובר את שפת המרואיין ותורגמה לאנגלית.

רוב הפרויקט הוא כמובן עדויות של ניצולים יהודיים אבל הוא מתעד גם מצילים, מספקי סיוע, אסירים פוליטיים, אנשים ששחררו את המחנות, עובדי כפייה, ניצולים של ניסויים רפואיים וניצולים של קבוצות נרדפות אחרות כמו הומוסקסואלים, עדי יהווה, צוענים ועוד.

המשמעות היא שמדובר באחד האוספים הדיגיטליים הגדולים בעולם וניתן לחפש בו באמצעות כ-65,000 מילות מפתח, ביטויים, כ2 מיליון שמות וכ-700,000 תמונות.

אמנם העדויות מגיעות לקהלים ברחבי העולם באמצעות ערוץ יוטיוב ייעודי ואתר אינטרנט ב-12 שפות, אבל כיום רק כ-1200 עדויות זמינות לציבור הרחב. הבעיה היא שרוב החומר שנאסף בפרויקט זמין למוסדות מחקר שרכשו מנוי אליו, בעיקר מוזיאונים ואוניברסיטאות.

אתגרים בתחום התרגום

התוצאה היא שפרויקט שפילברג אמנם בא להזכיר את שהיה למען הדורות הבאים, אבל הוא מציב אתגרים רבים בפני בני המשפחה הצעירים. למשל, נכדים שרוצים לשמוע את העדות של סבא וסבתא.

מלבד העובדה שהפרויקט ברובו סגור בפני הציבור ומתורגם רק לאנגלית (למרות שבני המשפחה לרוב מקבלים עותקים), הוא מציב בפנינו בעיות שונות. למשל:

איכות

למרות שמדובר בהקלטות מודרניות הן לא חסינות מפגעי הזמן והקידמה. הוכחה לכך היא שפרויקט הדיגיטציה של העדויות נמשך כ-5 שנים והעלה שבכ-5% מההקלטות יש בעיות טכניות (בווידאו או בפס הקול) עד רמה שאינה מאפשרת כלל שמיעה או צפייה של העדות.

בנוסף, למרות שהפרויקט נעשה בכלים המתקדמים ביותר הוא נחשב לעיתים כמיושן. חשוב לזכור שהפרויקט התחיל לפני כ-30 שנה ומאז השתנתה הטכנולוגיה.

למשל כיום לא עושים יותר שימוש בקלטות וידאו/שמע, כך שעדויות שהוקלטו באמצעים אלו אינן נגישות יותר מסיבה פשוטה – לא נעשה היום שימוש בקומפקט דיסקים, מכשירי וידאו וכו’.

השפה

כל מרואיין בפרויקט העיד בשפת אימו, מה שמצריך הבנה עם דיאלקטים וניבים מקומיים של שפות אירופאיות שונות (אידיש, הונגרית, רוסית וכו’) והכרות עם מקומות, מונחים וביטויים (למשל סלנג) שהשתנו עם השנים.

לעיתים המרואיין מדבר גם בשפות אחרות, מה שהופך את העדות למורכבת יותר. למשל:

בעדויות רבות הניצולים משתמשים בשפה הגרמנית כדי לתאר את חייהם במחנות הריכוז/השמדה הנאצים. דוגמא נפוצה לכך היא השימוש במילה “לאגר” הגרמנית במקום המילה “מחנה”.
בעדויות אחרות הניצולים עושים שימוש בכמה שפות, זאת כי הם גורשו או נאלצו לברוח למדינות אחרות שבהם דיברו שפה שונה.

הנושא

מכיוון שהפרויקט מתעד עדויות של אירועי רצח עם ובראשם השואה, הנושאים שבהם עוסקות העדויות הן לרוב קשות לצפייה ולשמיעה.

כשמוסיפים לכך את העובדה שלרוב מדובר בקרובי משפחה (סבא, סבתא וכו’) שחלקם כבר אינם בין החיים – התוצאה היא עומס רגשי כבד במיוחד.

אז מה עושים?

הדרך הטובה ביותר להתגבר על המכשולים השונים היא לפנות לחברת תרגום שמתמחה בתחום זה.

כלומר חברת תרגום שלא רק מתמחה בתרגום של סרטים מפורמטים שונים (אודיו ווידאו לסוגיהם) אלא גם נותנת שירותים נוספים בהתאם לצורך בעדות הספציפית. למשל: הטמעת כתוביות, תמלול וכו’.

חשוב לפנות לחברת תרגום שמתרגמת משפות שונות באמצעות מתרגמים ייעודיים. ובמילים אחרות – חברה שכל אחד ממתרגמיה דובר לא רק עברית על בוריה ברמת שפת אם, אלא גם את שפת המקור של ההקלטה ברמת שפת אם.

בנוסף, מומלץ לפנות לחברת תרגום שיש ברשותה מתרגמים שמתמחים בתחום ההיסטורי. ממש כמו שתרגום רפואי או משפטי מצריכים ידע, ניסיון והכשרה ספציפיים – גם תרגום היסטורי הוא עניין למומחים בלבד.