ספרות פרסית ואתגרי התרגום של יצירות ספרותיות מפרסית

כשמדברים על ספרות פרסית, רובנו חושבים על מגילת אסתר ובצדק אבל זו לא כל האמת. הודות לקיומה של האימפריה הפרסית הגורם השולט באסיה כמאתיים שנה, היא השפיעה רבות על עמים רבים מבחינת דת, שפה ותרבות (בעיקר שירה וספרות). אנחנו מזמינים אתכם למסע אל מסתרי הספרות הפרסית והאתגרים שהיא מציבה למתרגמים. בדרך גם נפגוש את אסתר המלכה, אז הולך להיות מעניין.

תוכן העניינים

התרבות הפרסית שכולנו מכירים

אמנם האימפריה הפרסית התפרקה עם כיבושה ע”י אלכסנדר מוקדון, אבל התרבות הפרסית המשיכה להשפיע על העולם. למשל, עם הכיבוש המוסלמי של איראן הפכה הפרסית לשפת המשפט בנסיכויות המוסלמיות. מאוחר יותר היו אלה הפרסים שהפכו להיות הסופרים של האימפריה המוסלמית.

באותה תקופה רוב היצירות הספרותיות בפרסית לבשו צורה של שירה, אבל היו גם כמה יצירות מונומנטליות שכולנו מכירים שנכתבו בצורת פרוזה. למשל: אלאדין, עלי באבא ו-40 השודדים, סינבאד המלח ועוד. יצירות נוספות שנכתבו באותה תקופה הן האפוס “ספר המלכים” של המשורר הלאומי הפרסי פירדוסי. עם זאת וכטבע הדברים, גם השפה הפרסית עברה שינוי עם הזמן וכיום מבחינים בין 3 תקופות עיקריות:

הפרסית העתיקה שנכתבה בכתב יתדות ושהייתה שפתה של האימפריה הפרסית
הפרסית האמצעית שנכתבה בכתב שמזכיר את האלפבית הארמי והייתה בשימוש עד הכיבוש המוסלמי
הפרסית החדשה – השפה הפרסית שנמצאת בשימוש החל מהכיבוש המוסלמי שנכתבת באלפבית ערבי בתוספת כמה אותיות.

וכמובן שאחד הספרים החשובים להבנת השפה והתרבות הפרסית הוא משלנו – מגילת אסתר אם כי מהימנותה ההיסטורית מוטלת בספק. אמנם תיאורי חצר המלכות במגילת אסתר מתאימים לממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בשושן, אבל יש בעיות רבות כולל כאלו שקשורות לשפה הפרסית ולתרגומה.

השפה במגילת אסתר

בתקופה שבה נכתבה מגילת אסתר (או התקופה שאליה היא מתייחסת) היא תקופת האימפריה הפרסית שבה דיברו בארמית. הוכחה לכך ניתן לקבל באמצעות מילים במגילה שמוצאן ארמי. למשל: מדינה, תוקף ועוד. אבל המגילה טוענת אחרת. לפי הכתוב בה מסירת הצווים ברחבי הממלכה נעשתה “מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו” (פרק א, פסוק כ”ב).

עם זאת, מילים רבות במגילה הן בשפה הפרסית (אחשדרפנים, פרתמים, גנזים, דת, פתגם וכו’) והן מבטאות מונחים שהיו בשימוש בחצר המלוכה. גם שמות הגיבורים לקוחים מהמיתולוגיה הפרסית המקומית, למשל: מרדכי הוא שמו של האל הבבלי מרדוך, אסתר הוא שמה של האלה הבבלית עשתר והמן וושתי מייצגים את האלים העילמים הומן ומשתי בהתאמה.

לעומתם ישנם חוקרים הטוענים שהשמות במגילה התגלגלו מפרסית עתיקה ולכן יש להם משמעויות אחרות (שלעיתים מנוגדות למשמעות הנפוצה אצלנו). למשל, משמעות השם ושתי הוא הנחשקת או הטובה ביותר, אבל משמעות השם המן הוא רוח טובה או מחשבה טובה.

אתגרי התרגום של מגילת אסתר

כך או כך מגילת אסתר (כמו טקסטים פרסיים קדומים נוספים) מהווה אתגר למתרגמים (גם לאלו שמתמחים בתרגום ספרותי ובתרגום תורני) בעיקר לאור העובדה שהיא כוללת מילים זרות (דוגמאות מיד), כנראה מתוקף ההשפעות הסביבתיות על האימפריה הפרסית.

למשל, המשפט “חור, כרפס ותכלת” (פרק א, פסוק ו’) מכיל 2 מילים זרות: כרפס שמשמעו בסנסקריט כותנה ובוץ שמגיע מהמילה האכדית “בוסו” (בד דק משובח). דוגמאות נוספות הן המילים האכדיות “בירה” (המשמעות באכדית היא ארמון), סריס (המשמעות היא שומר ראש) ועוד.

ויש כמובן מילים שנמצאות במגילה ומשמעותן משתנה בהתאם לשפת המקור שלהן. למשל: לשם דלפון (בנם של ושתי והמן) יש 2 משמעויות: שומר השער בפרסית ובעל נדודי השינה באכדית. כשמתרגמים את המילה מפרסית לעברית כמובן המשמעות אחרת לגמרי והכוונה היא לעני ואביון.

יש במגילת אסתר גם אתגרי תרגום בשל מילים שאינן מופיעות במקומות אחרים במקרא, למשל המילים כתר, תכריך, נזק, פרשה, כשר ועוד. לא בכדי כבר במאה ה-10 הטיל הרב האי גאון ספק בתרגום המגילה לארמית וכתב: “ תרגום שאצלכם מניין לכם? ומי אמרו? אין זה המצוי אצלכם אילא תרגום של הדיוטות”. רוצים להבטיח שלכם זה לא יקרה? דברו איתנו. נשמח לעזור. ואגב, אנחנו לרשותכם גם בכל הנוגע בתרגום מעברית לפרסית🙂