תרגום מגאורגית יהודית לעברית – אתגרים בתרגום משפה ייחודית

כולנו מכירים את האידיש והלדינו, אבל מסתבר שהן רק קצה הקרחון וששפות יהודיות הן עולם ומלואו. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך ולקרוא ולגלות שפה יהודית שנחשבת ליוצאת דופן. אבל קודם כל בואו נכיר את השפות היהודיות.

תוכן העניינים

כמה מילים על שפות יהודיות

למעשה, ברוב הקהילות היהודיות בעולם התרבות הייתה דו-לשונית לפחות: עברית לצורך לימוד ותפילה, שפת המקום לצרכים שוטפים (מסחר, התנהלות מול הקהילות הלא-יהודיות ועוד) ושפה יהודית מקומית – שפה שנוצרה מעירוב של מרכיבים מקומיים בעברית ולהיפך.

השפה היהודית המקומית הייתה בשימוש בקרב היהודים בלבד, שימשה לרוב לצרכי היומיום הקהילתיים וכללה כמה מאפיינים ייחודיים:

כתיבה באלפבית עברי, שימוש ספרותי בשפה שלא הייתה קיימת בשפה המקומית ששימשה לרוב את הקהל הרחב (והלא-משכיל) ובעיקר – שימור ברמה כזו או אחרת של מערכות דקדוקיות של השפה המקורית (לרוב עברית או ארמית).

חלוקה לפי מרחק משפה המקומית

חלוקה אחת של השפות היהודיות היא לפי המרחק מהשפות המקומיות. כאן יש 3 אפשרויות:

שפות מיוהדות – שפות שדומות לשפה המקורית כך שהגויים המקומיים יכולים להבין אותה. דוגמה לשפה כזו היא ערבית יהודית
שפות יהודיות פרופר – שפות ששימרו את מרכיבי השפה העברית/הארמית תוך שהן משלבות בתוכן את שפת המקום. דוגמא לשפה כזו היא פרסית יהודית
שפות מרוחקות – שפות שמהוות ניב של השפה המקומית. למשל, אידיש שמקורה בגרמנית עתיקה.

חלוקה לפי המרכיב העברי בשפה

אפשרות אחרת לחלוקת השפות היהודיות היא לפי המרכיב העברי בהן. כאן יש 2 אפשרויות:

שיבוץ – שימוש במרכיב העברי בצורתו המקורית. למשל, המילה האידישאית “רעבע” היא ההגייה האשכנזית של המילה העברית “רבי” שלא השתנתה.
שיקוע – שילוב המרכיב העברי במערכת הדקדוקית של השפה המקומית. למשל, המילה האידישאית “רעבצין” (רבנית) שעושה שימוש במערכת הדקדוקית הגרמנית.

לרוב המרכיבים העבריים הם מילים בודדות/צירופים קצרים שמשקפים את חיי הדת, מעגל החיים או לוח השנה היהודי – אלמנטים שלא היו קיימים בשפה המקומית.

חלוקה לפי משפחת שפות

חלוקה מקובלת נוספת של שפות יהודיות נעשית לפי המקור שלהן:

שפות ממשפחת השפות האפרו-אסייאתיות ובראשן העברית המודרנית, ארמית יהודית, געז ועוד.
שפות ממשפחת השפות ההודו-אירופיות ובראשן האידיש והלדינו

אבל כמו בכל כלל, גם כאן יש שפה יוצאת דופן. הגאורגית-יהודית. זה הזמן להכיר אותה ואת האתגרים שהיא מציבה למתרגמים.

גאורגית יהודית

גאורגית יהודית נחשבת לניב של השפה המקומית (דובריה אף טוענים שגאורגית יהודית היא השפה הגאורגית המקורית), היא כוללת מילים גאורגיות עתיקות (שכיום לא נעשה בהן שימוש בשפה המקומית) ויש בה מילים בעברית ובארמית – אלמנטים שמגדירים אותה כשפה יהודית.

מה שמיוחד בגאורגית יהודית היא העובדה שכל דובריה מדברים אותה כשפת אם. מדובר כ-85000 איש, רובם בישראל ובגאורגיה וחלקם בארה”ב, ברוסיה, בבלגיה, בקנדה, באיראן, באוקראינה ובאז’רבייגן.

עם זאת, בגאורגית יהודית כמו בגאורגית עצמה יש ניבים גאוגרפיים (מערבי, מזרחי ודרומי) והיא אינה נכתבת באלפבית עברי אלא גאורגי– מה שהופך את התרגום ממנה לעברית לאתגר של ממש. אבל בשביל זה אנחנו פה. דברו איתנו ונשמח לעזור