כל מה שרציתם לדעת על תחיית היידיש והלדינו ועל תרגום משפות אלו

תוכן העניינים

העברית לא לבד: אחרי שהספידו אותן בגדול, השפות היהודיות של פעם חוזרות ובגדול

החייאת שפה היא אינה דבר קל, רק תשאלו את אליעזר בן יהודה. עם השנים, שפות רבות נעלמות לחלוטין מהעולם, בעיקר בעקבות שינויים תרבותיים והגירה. שתי שפות כאלה היו היידיש והלדינו, אשר היו חוו ירידה משמעותית בכוחם ובמספר הדוברים שלהן. עם זאת, בשנים האחרונות הן חוות רנסנס של ממש, והופכות לרלבנטיות יותר ויותר בכל התחומים – בספרות, בתרבות ובשימור ההיסטוריה, כמו גם בעולם התרגום. אז איזה תהליך עברו השפות עם השנים, ומהם הגורמים לחזרתם אל קדמת הבמה? המידע בכתבה שלפניכם.

היידיש: תרבות ענפה שחוזרת לחיים

לפני השואה, היידיש הייתה שפה נפוצה ביותר, כאשר ב1939, 11 מיליון בני אדם, כ60% מהיהודים בעולם, דיברו אותה כשפת אם. השפה, שמורכבת מעברית ומגרמנית עליונה-תיכונה, עברה תהפוכות רבות עם השנים, מאז שהחלה להיות מדוברת במערב אירופה במאה התשיעית. במאות השנים הראשונות, היא שיחקה תפקיד משמעותי בתיווך בין כתבי הקודש לבין ההמונים, אשר לא ידעו את שפת הקודש.

לאחר מכן, במאה ה-19, היידיש עברה שינויים גדולים. מצד אחד, במערב אירופה, היא איבדה מאוד את כוחה, כאשר רבים מהיהודים החלו להתערבב בחברה הכללית ולדבר את שפת הרוב. עם זאת, במזרח אירופה, היידיש נחלה הצלחה אדירה וחוותה פריחה גדולה. רבות מיצירות התרבות הגדולות של יהודים מאותה תקופה החלו להיכתב ביידיש, כאשר היא הלכה וצברה כוח בברית המועצות ובפולין, כמו גם בקרב יהודי ארצות הברית. בשנת 1908, בוועידת צ’רנוביץ, היא אף הוכרזה כשפת הלאום של העם היהודי.

עם זאת, השואה, כמו גם ההוצאה להורג של הרוגי המלכות בשנת 1952 בברית המועצות, הובילו לירידה חדה במעמדה העולמי של היידיש. בנוסף, עם תחיית השפה העברית וההתיישבות היהודית בארץ, היידיש נתפשה כ”שפת הגלות”, ולכן ירד קרנה באופן דרמטי. כך, עם השנים, היידיש כמעט ונעלמה מן העולם, כאשר היא השתמרה ודוברה כמעט ורק על ידי קבוצות מסוימות בחברה החרדית.

לאחר כמה עשורים שבהם היידיש התקרבה להימחקות מהעולם, והייתה בעיקר מושא ללעג בקרב החברה הכללית, אנו עדים לתחייה וחידוש של השפה. ההבנה כי היידיש היא חלק גדול מהתרבות והפולקלור היהודי, מביאה רבים לעבוד קשה על מנת להחזירה אל גדולתה. בינתיים, המגמה הזו בהחלט מתקדמת בכיוון חיובי. בשנים האחרונות, חוזרים ללמד את היידיש בבתי הספר, כאשר מספר מוסדות חינוך פתחו מגמה ללימוד השפה. בנוסף, בעשורים האחרונים יוצאים עשרות ספרים חדשים ביידיש מדי שנה.

כמובן, החיזוק במעמדה של היידיש מתבטא גם בעולם התרגום, אשר רואה ביקוש הולך וגובר לתרגום תכנים שונים ליידיש, אך בעיקר תרגום מיידיש לעברית. זאת, בשל העובדה כי אוצרות רבים מהתרבות היהודית נכתבו ביידיש, כמו גם כתבים רבים מתקופת השואה. לכן, תרגום היידיש הינו בעל חשיבות גדולה בזכרון השואה ובשימור המורשת והתרבות של מרבית יהודי אירופה.

בנוסף, רבים מעוניינים בשירותי תרגום מיידיש לעברית כדי לשחזר ולהבין מסמכים מהעבר. זאת, גם כדי ללמוד על ההיסטוריה של משפחתם, אך גם לצרכים פרקטיים כמו הוצאת דרכון זר. חלק גדול מהמסמכים המשפחתיים של יהודי אירופה נכתבו ביידיש, ולעתים תרגומם לעברית נדרש במטרה להגיש מסמכים ועדויות, כמו תעודות לידה, שאיתם ניתן להוציא דרכון אירופאי.

דוגמה בולטת במיוחד לפריחת היידיש כיום, היא עמותת יונג יידיש, אשר פועלת לשימור כתבים ביידיש, כמו גם על חידוש ויצירת תכנים חדשים בשפה. העמותה, היושבת בתוך התחנה המרכזית בתל אביב, מארחת גם מופעי תרבות, סדנאות והרצאות ביידיש. היא מהווה מרכז תרבותי של אוהבי ולומדי השפה, אשר מבטא את העלייה הגדולה בפופולריות שלה. כך, לאט לאט, היידיש חוזרת ומתקרבת אל מרכז הבמה. היא חוזרת, בעיקר כביטוי לגדולתה בעבר, אך גם כשפה רלבנטית וחשובה לעתיד.

הלדינו: מגירוש ספרד ועד לזמן מסך בפריים טיים

הלדינו אמנם חדשה יותר מהיידיש, אך גם היא הספיקה לעבור מספר גלגולים. השפה, שמקורה בניב קסטיליאני שבו שולבו יסודות מעברית וארמית, הפכה לשפה נפרדת בעקבות גירוש ספרד ב1492. היא דוברה בעיקר על ידי יהודי טורקיה והבלקן, כמו גם מעט מיהודי צפון אפריקה וארץ ישראל. תחילה, היא נכתבה בכתב רש”י, אך בעקבות השפעה חיצונית, החלה להיכתב בעיקר בלטינית ובכתב קירילי.

בדומה ליידיש, גם הלדינו איבדה מערכה בעקבות השואה והעלייה לארץ ישראל. בזמן השואה, נמחו קהילות שלמות דוברות לדינו, כמו קהילת סלוניקי הגדולה. לאחר מכן, בשל מדיניות כור ההיתוך, רבים מדוברי הלדינו התביישו בשפתם וזנחו אותה לטובת העברית. כך, הצטמצמה כמות דוברי השפה באופן משמעותי.

כיום, לפי ההערכות, כמות דוברי הלדינו בארץ עומדת על כ-200,000 איש, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות הדוברים ובביקוש לתוכן בשפה זו. בדומה ליידיש, גם הביקוש לתרגום תכנים מלדינו אינו קטן, כאשר ישראלים רבים המעוניינים ללמוד על מקורות משפחתם, מבקשים ללמוד את השפה או להיעזר בתרגום על מנת לקרוא מכתבים ומסמכים משפחתיים בעלי ערך סנטימנטלי.

אחד האחראיים המרכזיים לשימור השפה היה יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל. נבון עמד בראש הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, וכתב את המחזה הידוע “בוסתן ספרדי”. המחזה עוסק בחיים בשכונה ספרדית בירושלים בשנות ה-20, ומשלב שירים וסיפורים בלאדינו. היצירה של נבון זכתה להצלחה אדירה, כאשר היא רצה היום בגרסה מחודשת, מה שהופך את המחזה הוותיק ביותר של תיאטרון הבימה אשר עדיין מוצג.

מעבר ל”בוסתן ספרדי”, יש מספר ביטויים תרבותיים גדולים נוספים ללדינו בימינו, כמו הזמרת האהובה יסמין לוי, אשר מופיעה ומצליחה ברחבי העולם בשפת הלדינו. בנוסף, ישנם לא מעט אירועים וכנסים בנושא השפה, כמו פסטיבל מוזיקה שנתי ועוד. עוד דוגמה בולטת, היא הסדרה הפופולרית “מלכת היופי של ירושלים”, אשר משודרת בחודשים האחרונים, ומשלבת בכל פרק שיחות בלדינו. כך, עם הזמן, הלדינו הולכת וצוברת פופולריות מחודשת, מה שמחייה ומשמר חלק חשוב ביותר בהיסטוריה של יהדות התפוצות.