תרגום ספרי עגורנים ומנופים – זה רק נראה פשוט

אולי תצטרכו לקרוא את הפסקה הבאה פעמיים, אבל לצערנו זו המציאות. למרות השינויים המהותיים בסביבות העבודה בשנים האחרונות, יש תחום אחד שבו התקנות לא השתנו מאז שנת 1966.

בחישוב פשוט מדובר על יותר מחצי מאה. ובאיזה תחום מדובר? דווקא באחד התחומים היותר מסוכנים ובעייתיים. תחום העגורנים והמנופים. המשיכו לקרוא וגלו את המשמעות של תרגום איכותי בתחום זה לאור התקנות הצפויות.

תוכן העניינים

העגורנים והמנופים נשארים מאחור

למעשה, מאז שיגאל אלון כשר העבודה חתם על תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ”ז,1966 דבר לא השתנה בתחום העגורנים והמנופים.

מיותר לציין שמאז העגורנים הפכו להיות מורכבים יותר, הבניינים גבוהים יותר (בשנת 1966 למשל מגדלי עזריאלי עוד לא היו אפילו בתכנון), הבנייה צפופה יותר ולעיתים אף מצריכה עבודה של כמה עגורנים בו-זמנית.

התוצאה היא סיכון רב יותר למפעילים, לעובדים ולעוברי האורח על הקרקע. אבל כאמור, תקנות העבודה לא השתנו. עד עכשיו.

מנסים לתקן את המעוות בתחום העגורנים והמנופים

חשוב לציין שבמהלך השנים היו מספר ניסיונות לתקן את המעוות. למשל, תקנות הבטיחות בעבודה עם עגורנים תוקנו ב-1970, תקנות הבטיחות בעבודה מ-1992 וחקיקה מ-2016 (של משרד התחבורה) כוללות גם התייחסות לעגורנאים ומפעילי מכונות הרמה. אבל זה לא היה מספיק.

לאור תאונות קטלניות שאירעו בשנים האחרונות (16 מקרים של קריסת עגורנים בשנים 2019-2020 בלבד שגבו את חייהם של 5 אנשים) שבהן היו מעורבים עגורני צריח (שלא לדבר על עשרות מקרים של “כמעט תאונות”), הוחלט לשנות סוף סוף את התקנות.

הסיבה לכך היא שכל הבדיקות שנעשו בעקבות תאונות אלו העלו תוצאה אחת – רוב האירועים היו קשורים לכשלים בתחום התחזוקה, ההרכבה והפירוק של עגורני צריח.

קבלני ויבואני עגורנים – התקנות החדשות בדרך

תקנות חדשות שצפויות להיכנס לתוקף בקרוב יסדירו את נושאי האחזקה, הפירוק, ההרכבה והחלפים של עגורנים וכן את האחריות של היבואנים. ובעיקר – יסדירו את נושא הבטיחות שעד עתה נחשב לפרוץ גם מבחינת אכיפה.

תקנות אלו יטילו את האחריות על קבלני העגורנים במקום על מנהלי העבודה, כך שהם אלו שנדרשים לבצע את השינויים ההכרחיים בתחזוקת הציוד.

הכוונה באימוץ התקנות החדשות היא להעלות את רמת הבטיחות ולהקשיח את הגדרות התיקונים והתחזוקה, הגדרות שעד כה נחשבו לגמישות יחסית.

אתגרים בתרגום ספרי עגורנים

חשוב לדעת שחלק מהשינוי בתקנות יתייחס לתרגום של ספרי עגורנים. המשמעות היא שמעתה ואילך ספרי עגורנים יצריכו תרגום איכותי ומקצועי יותר.

לפניכם רשימה חלקית של האתגרים שעומדים בפני המתרגמים של ספרי עגורנים ומנופים, מה שמחייב פנייה לחברת תרגום שמתמחה בנישה ספציפית זו.

אתגר ראשון – דיוק

תרגום של ספרי עגורנים ומנופים חייב להיות מדויק כי מדובר במערכת מסוכנת, מורכבת ובעייתית. יתרה מזאת, כל תקלה שנובעת בגלל פירוש מוטעה של ההוראות או תרגום שגוי יכולה לגרום לאסון.

אתגר שני – טכניות

בתרגום ספרי עגורנים ומנופים המתרגם חייב להבין במדויק למה התכוון היצרן, הן מבחינת חלקים והן מבחינת פרטים טכניים. המשמעות היא שהמתרגם חייב להכיר טכנית את המערכת על מאות מרכיביה כדי לא לטעות. לפניכם כמה דוגמאות:

לעיתים יצרנים שונים קוראים לאותם חלקים בשמות או במונחים שונים.
ספרי המוצר לרוב אינם נכתבים במקור באנגלית, אלא מתורגמים לאנגלית משפות אחרות (צרפתית-קנדית, סינית, גרמנית וכו’) – מה שהופך את התרגום לעברית לתרגום שני.

אתגר שלישי – זיהוי

בתחום העגורנים והמנופים, יש דגמים שדומים זה לזה אך לא זהים. לאור העובדה (ראו סעיף קודם) שרוב ספרי העגורנים והמנופים באנגלית אינם מקוריים אלא תרגום – יש חשש שהמתרגם לאנגלית עשה “העתק הדבק” מתרגום אחר.

במקרים כאלו חייבים לבדוק את הנכונות של התרגום לאנגלית מול המקור. למשל, מספר הפינים שאליהם מחובר אלמנט מסוים כי יש לכך משמעות לעבודה בשטח.

אתגר רביעי – לוקאליזציה

בתרגום רגיל אין ואסור שיהיה פקפוק בנכונות המקור וחייבים לתרגם מילה במילה. דוגמאות לכך הן תרגום רפואי ותרגום משפטי שבהם נאסר על המתרגם לשנות ולו פסיק.

אבל בתרגום ספרי עגורנים ומנופים התרגום אינו בהכרח נאמן למקור ויש לבצע לוקלאליזציה. המטרה היא שקהל היעד בארץ יבין את הדברים ויוכל לעקוב בקלות אחר ההוראות. למשל, בתחום של תנאי עבודה שמיד נפרט לגביהם