מה אתם יודעים על השפה הארמית? מתי נפגשתם בפעם האחרונה בביטויים או מילים שמקורן ארמי? והכי חשוב – למה כדאי לכם לדעת קצת יותר על השפה הארמית?
הארמית היא חלק מהחיים שלנו. כולנו, גם אם לא הבחנו בכך, משתמשים במילים משפה זו. ביטויים שונים חדרו לשפת היום יום שלנו, עד שהמילים נחשבות בעיני רבים כמו מילים עבריות. רוצים דוגמאות? הנה:
אתרע מזלו של בעל החברה והוא הפסיד בהשקעה. הביטוי הזה מקורו בשפה הארמית ומשמעותו שהמזל נפגם ולכן הוא נחל הפסד.
ביום השנה עולים לבית העלמין, הלא הוא בית הקברות שנקרא כך בארמית שכן הוא בית עולמים למתים. בר אוריין הוא יהודי תלמיד חכם, יודע ספר ועמל בתורה. והאזכורים הללו הינם בזעיר אנפין, כלומר בצורה ממוזערת. שכן השפה הארמית היא אכן חלק מהחיים שלנו, ליוותה את העם היהודי בארצות השונות לכל אורך שנות ההיסטוריה, והיא חלק מאתנו גם כיום.
אם תהיו ערניים תוכלו לאתר ביטויים נוספים ששפת המקור שלהם הוא ארמית, והם הפכו להיות שגורים על לשונם של דוברי העברית. אבל למען האמת אלו לא רק מילים ולא רק שפת יום יום. למעשה השפה הארמית הינה שפה מרתקת ועתיקת יומין, אך היא מלווה אותנו הלאה וממלאת תפקידים חשובים באירועים משמעותיים בחיים שלנו.
בעבר: שפה יומיומית, שימושית ומובנת
בהגדה של פסח נאמר את הפסקה: “הא לחמא עניא…” חלק זה נכתב בארמית וכך אנו חוזרים על מילים מידי שנה. מדוע נכתבו המילים בארמית? ההסבר פשוט. כדי שגם הילדים יבינו את הנאמר ויפנימו את ההסבר על המצות, השתמשו בשפה היומיומית והשימושית. ההסבר הזה מציג בפנינו את מציאות החיים שאפיינה את חיי היהודים בעבר. הם השתמשו בחיי היום יום בשפה הארמית וזו הייתה השפה השימושית והמובנת לילדים.
יש סיבה נוספת מדוע משתמשים במילים הארמיות – מחשש שמא גם מזיקים ייענו להזמנה וייכנסו לבית. לפיכך אומרים את המילים בארמית, שפה אותה המזיקים אינם מבינים. העובדות הללו מספרות לנו שהשפה הארמית הייתה בעבר שפה שימושית שכולם השתמשו בה והבינו אותה. והיא הותירה לנו מזכרות בשפה השימושית שלנו.
בהווה: שפה תלמודית
אמנם כיום השתלבו ביטויים רבים בשפת היום יום שלנו, אך השימוש המשמעותי בשפה נעשה בתלמוד בבלי. לומדי הגמרא מתמודדים בכבוד עם קטעים ארוכים בשפה הארמית, והם מפענחים את המילים בעזרת המפרשים כדי להבין את הסוגיה ולהפנים את הנלמד, ואם לא הובנו הדברים, דוק ותשכח – תדקדק ותמצא.
ולא רק שם – – –
אך למעשה יש נוכחות של מילים וביטויים בארמית במקורות נוספים. כבר בתורה מובא צמד המלים: “יגר שהדותא”, כמה צפוי שמי שאמר את המילים הללו היה לבן הארמי – לבן שמקורו בארץ ארם, ארץ המקור של השפה הארמית. ואם אתם רוצים להבין את המשמעות של המילים, נסביר כי מדובר על אירוע בו כרתו יעקב ולבן ברית. הם הקימו גל לעדות, יעקב קרא לו גלעד ואילו לבן השתמש במילים הארמיות כדי לציין שהגל מעיד על הברית ביניהם.
פוליטיקאי שעושה הרבה רעש ותו לא
יש ביטויים שמבטאים מדויק וטוב כל כך מצבים, עד שהם שימושיים כל כך חרף היותם בארמית. גם לכם הזדמן לשמוע על גורם פוליטי שעושה הרבה רעש ומעבר לכך דבר לא? על קבוצת אנשים ריקנית מתוכן שעושה הכול כדי שישמעו עליה? ‘אסתרא בלגינא קיש קיש קריא’ – חמש המילים הללו מתארות יפה יפה את צורת ההתנהגות הזו. והמשמעות המילולית של הביטוי היא שמטבע קטנה בתוך כד גדול מקשקשת ללא הרף. הכוונה ברורה – אדם טיפש יוצר רעש גדול. ודי לחכימא ברמיזא…
לא רק במקורות, גם בחיי היום יום
ההיסטוריה היהודית הולכת שלובת זרוע עם השפה הארמית, אך היא שימושית בהחלט גם כיום. בכל מעמד של חופה מקריאים את הכתובה, המסמך בו מפרטים את התחייבויות של החתן והכלה, בשפה הארמית. גם במקרה בו בני זוג מפרקים את החבילה, עורכים את כתב הגירושין – הגט בארמית.
להציג את המסמכים הארמיים בארצות חוץ
לא פעם אנשים נדרשים להציג מסמכים כאלו ואחרים לרשויות או לגורמים בחו”ל. מול צורך זה יש להתאים את המסמכים להבנה ולידע של הקורא העתידי, כדי שהוא יבין את הנאמר. כאן מגיע לידי ביטוי מעשי הצורך לתרגם מסמכים כמו שטר כתובה או כתב גירושין מארמית לשפה הרצויה בהתאם לצורך. חברת טראנס דאת מציעה לקהל הלקוחות שירותי תרגום בשלל שפות וגם תרגום מהשפה הארמית לעברית, מארמית לאנגלית או לשפה הנחוצה לכם.
פורסם ב: תרגום שפות
תגיות: תרגום מארמית | תרגום מארמית לעברית