זה לא יאומן אבל השפה שלנו ממש משפיעה על דרך החשיבה שלנו

חושבים על מה שאתם אומרים? אתם כנראה גם חושבים לפי מה שאתם אומרים

היה זה בנג’מין לי וורף (Benjamin Lee Whorf) שהעלה לראשונה לפני זמן לא מועט את הסברה לפיה השפה משפיעה על אופן החשיבה של הדוברים אותה. יתירה מכך, ההשערה שהעלה וורף אף טוענת כי השפה אף מגבילה את אותו אופן החשיבה. לגופו של עניין, פרסם וורף את ההשערה לפיה מבנה השפות של ילידי אמריקה יצר בקרב דובריהן תפיסה של המציאות באופן שונה לחלוטין מתפיסת המציאות של דוברי שפות אחרות.

רעיון נולד – השפעת השפה על דרך החשיבה

התיאוריה של וורף, לא החזיקה מעמד לאורך זמן רב והתנפצה אל פני מצוקי המדע והעובדות. יתירה מכך, ניסיונות מחקר בכיוונים דומים נתקלו בזלזול למשך פרק זמן ממושך.

אולם, בשנים האחרונות, זוכה גישתו של וורף לעדנה מחודשת ומחקרים עדכניים מלמדים כי שפת האם שלנו מכתיבה דפוסי מחשבה מסוימים המשתנים בין שפה לשפה וכי ההבדלים בין הדפוסים הללו ניכרים בהחלט לעין במספר מישורים.

בבסיס גישתו של וורף שכנה ההנחה לפיה דוברי שפה מסוימת יתקשו להבין רעיון ששפתם אינה כוללת מילה לתיאורו. ברור ונהיר כיום כי לא זה הכיוון בו יש לחקור את השפעת השפה על אופן החשיבה של דובריה. הכיוון דווקא נעוץ באמרתו של הלשונאי רומן ג’ייקובסון (Roman Jakobson) בתרגום חופשי לפיה: “ההבדל המהותי בין השפות הוא במה שהן חייבות להעביר ולא במה שהן יכולות להעביר”. כלומר, כוחה של השפה בהשפעה על דפוסי החשיבה אינו נעוץ בעובדה שהשפה מאפשרת לנו לחשוב על דברים מסוימים אלא דווקא בעובדה שהשפה מחייבת אותנו לחשוב על דברים מסוימים ולמסור מידע מסוים בעודנו עושים בה שימוש.

חישבו על הדוגמא הבאה. אדם שמציין באנגלית כי: “I spent the afternoon with a friend” אינו מחויב לציין האם מדובר בחבר ממין זכר או שמא בחברה ממין נקבה. לעומת זאת, אותו אדם שיהיה מעוניין להגיד את אותו המשפט בשפה העברית יהיה חייב לבחור במילה המתאימה, כלומר, “ביליתי את אחר הצהריים עם חבר” או “ביליתי את אחר הצהריים עם חברה”. כלומר, דוברי השפה האנגלית אינם מחויבים לייחס מחשבה למין האדם עליו הם מדברים בעוד דוברי שפות אחרות מחויבים לעשות כן. כך קיימים הבדלים בין השפות ביחס לזמן (ציון תצורת זמן ספציפית או היעדר הצורך לעשות זאת) וביחס לגורמים אחרים בשפה.

כאשר דוברי שפה מסוימת נדרשים לציין פרטי מידע מסוימים כדרך קבע וכשגרה הרי שהם למדים להיות קשובים יותר לפרטים מסוימים בעולמם ולהיבטים מסוימים בהווייתם, אליהם דוברי שפות אחרות לאו דווקא יהיו מודעים באופן דומה. היות והרגלי דיבור אלה מושרשים מגיל הינקות הרי שכוח השפעתם אינו טמון בשפה בלבד, אלא בהשפעתם על תפיסות, מחשבות, אסוציאציות, רגשות, זיכרונות ועוד.

התיאוריה נהדרת, אך האם קיימות עדויות לכך בפועל?

עובדה ידועה היא כי עצמים שונים זוכים למגדרים שונים בשפות שונות. כלומר, מבנה השפה מכריח את דובריה לחשוב על עצמים וחפצים שונים כאילו היה איש או אישה. כורח זה מעגן תפיסות וצורות מחשבה עמוקות הרבה יותר מהשפה בלבד.

ניסויים שונים מהשנים האחרונות מעלים ממצאים כי דקדוק מגדרי משפיע באופן ישיר על הרגשות וההקשרים של דוברי אותן השפות כלפי אובייקטים שונים מסביבתם. עצמים שונים מתוארים באופן מגדרי הפוך בשפות שונות. גשר בגרמנית זוכר לתיאור נשי (die Brücke) בעוד בספרדית הוא זוכה לתיאור גברי (el Puente). בניסוי משנת 1990 נתבקשו נחקרים לשייך תכונות מסוימות לאובייקטים שונים. דוברי ספרדית, בה גשר מתואר בלשון זכר, סברו כי לגשרים יש תכונות “גבריות” יותר כגון כוח, בעוד שדוברי גרמנית, בה גשר מתואר בלשון נקבה, ייחסו לגשרים תכונות “נשיות” יותר וחשבו כי הם אלגנטיים יותר (נקודה מעניינית למחקר תהא השפעת ההקשרים הנובעים מהשפה על תכנון הגשרים טרם הקמתם, למשל).

בניסוי אחר נתבקשו דוברי צרפתית ודוברי ספרדית להתאים קולות מדובבים לאובייקטים שונים בסרט מצויר. בעוד שדוברי הצרפתית ייחסו למזלג, המתואר בצרפתית בלשון נקבה, קולות נשיים, הרי שדוברי ספרדית, בה מתואר מזלג בלשון זכר, נטו לייחס לו קולות גבריים ועמוקים יותר.

אין בדבר להגיד כי דוברי שפות שונות סבורים כי לעצמים דוממים מגדרים ביולוגיים, אולם בהחלט יש בכך להעיד כי הקשרים מגדריים במסגרת השפה מובילים לראיית עולם שונה ולתגובות רגשיות שונות כמו גם להבדלים תפיסתיים אחרים.

כמו כן, לשפה השפעה ניכרת בתחום ההתמצאות במרחב. בעוד ישנן שפות הנשענות על מערכת קואורדינטות אגוצנטרית (כלומר בהן הדובר הוא המרכז והוא נקודת ההתייחסות) ישנן שפות בהן מערכת הקואורדינטות נשענת על יחסים קבועים ואבסולוטיים, כגון רוחות השמיים.

שפות העושות שימוש במערכת הקואורדינטות האגוצנטרית תכלולנה מילים כגון ימינה, שמאלה, אחורה, קדימה וכו’. לעומתן, שפות העושות שימוש במערכת הנשענת על רוחות השמים, תעשנה שימוש במילים כגון צפון, דרום, מזרח ומערב לתיאור כיוונים ופעולות רצויות.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים כי שפות העושות שימוש במערכת קואורדינטות הנשענות על מיקומים אבסולוטיים, כגון רוחות השמים, מפתחות בקרב דובריהן יכולות התמצאות מפותחות ביותר ותחושה כמעט על –טבעית של מיקומם ביחס לארבע רוחות השמים. כפי שנוכחו קודם לכן, עצם חיוב הדוברים לעשות שימוש ברוחות השמים בשפת היום-יום החל מגיל צעיר ביותר, יוצר בדובריהן את היכולות הללו כטבע שני. מעבר להשפעה על יכולת ההתמצאות בהווה הרי שקיימות לכך משמעויות אודות הזיכרון. זאת מפני שדוברי שפות שכאלה צריכים לזכור במדויק את מיקומם ביחס לרוחות השמים בעודם מתארים זיכרונות עבר, אירועי עבר או כל אירוע אחר מעברם תוך שימוש במיקום היחסי של העצמים באירוע המתואר אל מול רוחות השמים.

מעבר להשפעות הללו אשר נבחנו במחקרים שונים, אפילו תפיסתנו את הצבעים שונה בהתאם לשפת אמנו. בעוד שכחול וירוק הם צבעים נפרדים בשפה העברית הם מהווים גוון של אותו הצבע בשפות אחרות. משמעות הדבר היא שמוחם של דוברי שפה מסוימת מאומן להבחין בהבדלים דקים בין גווני צבעים בכדי לדעת לאיזו מילה לשייך את הצבע בו הוא מבחין, בעוד דוברי שפות אחרות מגלים רגישות פחותה להבדלי הגוונים בין צבעים.

במשך שנים רבות טענה נפוצה הייתה כי שפת האם שלנו מהווה מעין מכשול המגביל את יכולתנו לחשוב בהיגיון. אולם, לכשנשמטה הקרקע מתחת לרגלי טענה זו ניכר היה לכול כי אנשים מתרבויות שונות חושבים באותו האופן בבסיס מחשבתם. אולם, ברור, בייחוד לאור הדוגמאות המצוינות לעיל, כי לשפה השפעה ניכרת על חווייתנו את המציאות, על רגשות, תחושות, רגשות, דחפים וכישורים. תהליכי המחשבה שהחדירה בנו התרבות שלנו מינקות מעצבים את התמצאותנו בעולם כיום ואת תגובותינו הרגשיות לחפצים ולמצבים בהם אנו נתקלים. נכון להיום, אין אנו יודעים עדיין כיצד למדוד את ההשלכות הללו באופן ישיר או כיצד להעריך את תרומתן לפערים בין תרבויות שונות ולתופעות אחרות. אולם, כצעד ראשון בדרך לקראת הבנה מעמיקה יותר של הזולת, נוכל לפחות להפנים את ההבנה כי אין אנו חושבים באופן זהה לאדם האחר.

שאלות נפוצות

פורסם ב: לוקליזציה, תרגום שפות

תגיות: שפה | שפות | תרגום שפות