03-6706616
ערבית – רקע כללי
הערבית נמנית על הענף הדרומי של השפות השמיות המערביות. ענף זה כלול בגזרת השפות השמיות שבתוך גוש השפות האפרו-אסיאתיות, לפיכך היא קרובה בין היתר לעברית ולארמית. הרובד המדובר של הערבית כולל דיאלקטים רבים המשמשים מיליוני בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה.
אשר לרובד הספרותי של השפה, הריהו משמש לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי העולם הערבי, ונודע לו מקום מרכזי בקרב המוסלמים מהיותו מייצג את שפת הקוראן.
הולדת הערבית
הערבית נולדה בחצי האי ערב ששימש כר להתפשטותה העיקרית עד למאה השביעית לספירה. כיבושי האיסלאם הביאו להתפשטות השפה לסהר הפורה ושאר חלקי המזרח התיכון וצפון אפריקה. על פני מספר מאות שנים, הדירה הערבית ממרכז הבמה את השפות שהיו שגורות בסהר הפורה, ובעיצומם של ימי הביניים נעשתה שפת אם בקרב רוב תושבי האזור.
מאידך, באירן, בתורכיה, בכורדיסטאן וביתר החלקים המוסלמיים של מרכז אסיה, הוסיפו השפות המקומיות למשול בכיפה, הגם שהיו נתונות להשפעה משמעותית מצד השפה הערבית. כמו כן בצפון-מערב אפריקה, נפוצות גם שפות מקומיות לצד הערבית. עוד בחצי-האי ערב הסתעפה הערבית לדיאלקטים שונים, אלא שבכוח התפשטותה על פני מרחב עולמי גדול, נוצרו בה דיאלקטים רבים נוספים השונים באורח ניכר אחד מהשני וכן הרובד הספרותי הקלאסי של השפה.
עוד בימים עברו, אפשר שאף טרם התפשטות האיסלאם התחדד הבידול בין שני רבדי השפה, הספרותית והמדוברת בקרב דוברי הערבית, הואיל והמשכילים הערביים ובפרט אלה המוסלמים, אימצו בשקדנות את שפת הקוראן ככלי כתיבה וראו בדיאלקטים למיניהם אך עגה שאין מקום להעניק לה במה בכתב.
השפה הערבית היום
הערבית והאיסלאם
הד לתופעה לשונית זו ניתן למצוא עד היום, משהתקשורת הערבית מאמצת פורמט סטנדרטי של הרובד הספרותי של הערבית, רובד הנלמד במערכות החינוך בכל רחבי העולם הערבי.
מבין הדיאלקטים המקומיים למיניהם, נשמר מקום של בכורה בפרט לדיאלקט הערבי המצרי, לצורכי תקשורת בין-ערבית, כשמה שעודד את התפשטותו היתה התפתחות התיאטרון והקולנוע וכיום מהווה הדיאלקט הזה שפה ספרותית שנייה בעולם הערבי.
הדיאלקטים של צפון-אפריקה, מלוב מערבה, נימנים על קבוצת “אלמע’רב” (המערב), וכל השאר משתייכים לקבוצת “אלמשרק” (המזרח). חלוקה נוספת בין הדיאלקטים ניכרת בין אלה השגורים בפי הכפריים, העירוניים, והבדואים, והיא נקבעת ע”פ מוצא חברתי או אתני, ולא איזור גאוגרפי.
השפה הערבית והאיסלאם
הערבית ניכרת גם בהילה הדתית הקשורה בה, מעצם היחשבה לשון הקודש של האסלאם הגורס כי אלוהים מסר את הקוראן לידי הנביא מחמד בשפה הערבית. בהמשך למימד הדתי הנוגע לשפה הערבית, הרי היא משמשת שפת פולחן באסלאם המצווה את ידיעתה על כל מוסלמי.
ההשפעות על העברית
חדירה והשפעה על השפה העברית היתה לערבית בכל הזמנים. חשיבות מיוחדת בהשפעתה זו רשמה הערבית בימי הביניים, שבהם בא לעולם מבחר תזות וחיבורים פילוסופיים ותורניים פרי הגותם של גדולי ישראל, דוגמת הרמב”ם, הרב סעדיה גאון ועוד, כשלעברית נוספו אגב תרגומם של אלה עשרות מילים וביטויים מערבית.
למן ראשית דרכה של הציונות, קנו להן מקום בעברית, ובעיקר בעגה, מילים רבות מערבית. נעשה שימוש במילים ובשורשים ערביים כחלק ממגמת חידוש העברית עצמה, אולם מאידך רבים מהם לא נשתרשו ככלות הכל בשפה העברית. כמו כן חוגים בישוב היהודי אימצו להם מילים מהערבית בשם מגמתם להיקלטות והיטמעות בארץ.
בחלוף הזמן, נקלטו מילים מסוימות בעברית, בעוד שמקומן של אחרות נפקד ממנה. תהליך זה של השראה ערבית לשפה העברית מוסיף להתקיים גם בזמנים עכשוויים, כשכל הזמן ממשיכות להתווסף לשפה העברית מילים מערבית, הן באורח ישיר, והן דרך הדיאלקטים הערביים המדוברים בפי יהודים יוצאי אסיה ואפריקה.
פורסם ב: תרגום שפות