הרבה יותר מעוד שפה לתרגום – כל מה שרציתם לדעת על האלפבית הגאורגי

גם אתם שמחתם כשאונסק”ו החליטו שהעיר הלבנה בתל אביב היא אתר מורשת עולמי? אנחנו מזמינים אתכם למסע חובק עולם לאתרי מורשת עולמית שאמנם מתחיל ליד הבית, אבל לא מצריך מכם לקום מהספה. אז הדקו חגורות כי אנחנו ממריאים. תחנה ראשונה טביליסי

מדינת תל אביב? לא באונסק”ו

מסתבר שאונסק”ו לא נמצאים רק במדינת תל אביב. למעשה, בארצנו הקטנטונת והאהובה יש אתרים מורשת עולמיים נוספים של אונסק”ו. למשל, דרך הבשמים בנגב, המקומות הקדושים לבהאים בחיפה ובעכו, מצדה, העיר העתיקה של עכו, נחל מערות, מערות בית גוברין ואפילו הנקרופוליס של בית שערים.

הרשימה המלאה של אתרים ישראליים שהוכרו כראויים לשימור הודות לחשיבותם לאנושות נמצאת כאן, אבל עם כל הכבוד (ויש כבוד) חשוב לזכור שכל האתרים שלנו נחשבים לאתרי תרבות ולא לאתרי טבע. כלומר הם עונים על אחד או יותר מ-6 הקריטריונים הבאים:

1. האתר מהווה יצירת מופת של היצירה האנושית. לצערנו אין נכון להיום שום אתר ישראלי שעומד בקריטריון זה.
2. האתר מציג שינוי חשוב שהתרחש בערכים האנושיים באמצעות פתרונות יצירתיים שונים. למשל, בית שערים
3. האתר הוא דוגמה לסוג מסוים של בנייה, אדריכלות או טכנולוגיה. למשל, העיר העתיקה של עכו
4. האתר הוא דוגמה יוצאת דופן לשימוש בים או בקרקע. למשל, מצדה
5. האתר קשור למסורות או לאירועים ספציפיים בתולדות האנושות. למשל, נחל מערות

אז מה ההבדל בין אתרי תרבות לנכסי מורשת תרבותית?

חשוב לזכור שיש הבדל בין אתרי מורשת עולמיים על בסיס תרבותי לנכסי מורשת תרבותית. הראשונים עונים על אחת ההגדרות לעיל, אבל האחרונים כוללים אלמנטים מוחשיים ובלתי מוחשיים בעלי ערך אסתטי, חברתי, מדעי ו/או היסטורי. נשמע מסובך? חכו עד שנגיע לנכסי המורשת הבלתי מוחשיים כי פה זה מסתבך עוד יותר.

נכסי מורשת בלתי מוחשית הם מנהגים, ביטויים וייצוגיים תרבותיים של ידע וכישורים של קבוצות, קהילות ואנשים פרטיים. דוגמה לכך היא המוזיקה הפוליפונית באלבניה שהיא למעשה מופע מסורתי עממי שמשלב דקלום, שירה, חגיגה וקינה ויוצר סינתזה ייחודית שהפכה עם השנים לצורת תקשורת.

אלפבית גאורגי – נכס מורשת תרבותי בלתי מוחשי

דוגמה נוספת היא האלפבית הגאורגי שמשמש לכתיבת השפה הגאורגית. העובדה שעד היום האלפבית הגאורגי נכתב ב-3 מערכות כתיבה העניקה לו את ההכרה מאונסק”ו. אבל למה הכוונה? הנה הסבר קצר:

• כתב מעוגל שנקרא אסומתורולי ונמצא בשימוש מאז המאה -3 לפנה”ס ועד המאה ה-3 לספירה
• חוצורי – כתב שכולל אותיות קטנות שנקראות נוסחורי ואת הכתב המעוגל בתור אותיות גדולות. כתב זה כולל 38 אותיות ונמצא בשימוש מאז המאה ה-9, בעיקר למטרות דתיות (למשל תרגומים לגאורגית מעברית של התנ”ך והברית החדשה) – מה שהקנה לו את השם “הכתב הכנסייתי”
• אלפבית מודרני שנקרא מחדרולי וכולל 33 אותיות וידוע גם בשמות “הכתב החילוני”, “כתב האבירים” או “הכתב הצבאי”. כתב זה נמצא בשימוש החל מהמאה ה-11, בעיקר למטרות לא דתיות ומכאן שמו.

אז מה עושים כשנדרשים לתרגום מגאורגית לעברית? דבר ראשון פונים אלינו לטראנס דאת ומשאירים לנו לשבור את הראש. אנחנו כבר נבדוק אם מדובר בטקסט דתי, חילוני או מודרני, נמצא עבורכם את המתרגם המתאים וכמובן – נספק תרגום שהוא הרבה מעבר למילים. אז למה אתם מחכים? פנו אלינו. נשמח לעזור.

פורסם ב: שירותי תרגום, תרגום שפות

תגיות: אונסק"ו | אונסקו | אלפבית גאורגי | אתרי מורשת עולמית | גאורגית | נכסי מורשת בלתי מוחשית | תרגום מגאורגית לעברית