דף הבית » תרגום » הסיפור של התפתחות השפה העברית במהלך 74 שנות מדינה

הסיפור של התפתחות השפה העברית במהלך 74 שנות מדינה

יום עצמאות שמח! מדינת ישראל האהובה שלנו חוגגת 74! זהו גיל מכובד לכל הדעות, גיל שיש מאחוריו המון שנים של ידע, ניסיון וחוויות משותפות של דורות רבים של ישראלים. התרבות הישראלית היא כבר ממש לא מה שהיא הייתה בתחילת הדרך, וההשפעה של תרבויות אחרות מורגשות עד היום, אבל כמה אתם באמת יודעים על השינויים שעברו על העברית מקום המדינה ועד היום?

שינויים בשפה לוקחים זמן ולרוב אנחנו נתחיל לשים לב אליהם רק לאחר מספר דורות. הסלנג שאנחנו משתמשים בו בחיי היום יום, הביטויים ואפילו הקללות שאנחנו פולטים ברגעי זעם שונים לגמרי מהשפה שבהם השתמשו הסבים שלנו ואפילו ההורים שלנו. מי שעובד בצמוד לשפה, כמונו למשל, יכול לראות את השינויים במילים ממש לנגד עיניו, אך מי שלא רואה ומתעסק עם מילים כל יום יכול ממש לפספס אותם. אז, לכבוד יום העצמאות , אספנו לכם כמה דוגמאות לשינויים ולתמורות שהתחוללו בשפה העברית לאורך 74 שנות קיומה.

דגל ישראל מתנופף

השפעות שונות של עליות שונות

ההיסטוריה של השפה העברית אמנם נעוצה אלפי שנים אחורה אבל במאמר זה נתמקד בתמורות שחלו בשפה מרגע לידת המדינה ועד היום. כידוע, מדינת ישראל היא מדינה שקולטת עליות. החל מהמאה ה-19 ועד לימים אלו ממש מדינת ישראל קולטת לתוכה עולים ופליטים מתוך מדינות שונות ברחבי העולם על מנת לספק להם בית יהודי לאומי כאן בארץ. נכון שהעליות המודרניות פחות מורגשות לנו או פחות מאורגנות אך הן לגמרי קיימות וגם הן משפיעות על השפה שלנו ללא הכר.

כל עלייה השפיעה על השפה בצורה אחרת לגמרי. העליות הגדולות מארצות מערב אירופה כדוגמת פולין, גרמניה וכדומה הביאו את היידיש בצורה חזקה מאוד אל תוך החברה הישראלית החדשה. ישנן מילים בידייש שנשארו איתנו עד היום ואנחנו אפילו לא מודעים אליהן! גם העליות מהמדינות הערביות כמו לוב, מרוקו, מצרים וכולי הביאו איתם מילים חדשות, שמרביתן בולטות גם היום בסלנג, במילות האהבה שלנו ועוד.

כדאי לדעת כי גם העליות של השנים האחרונות השפיעו מאוד על השפה העברית העכשווית. בין אם מדברים על העלייה המסיבית של תושבי ברית המועצות בשנות ה-90 או העלייה של יהודי אתיופיה והסביבה בשנים האחרונות, הם הביאו איתם הרבה מילים וביטוים שמצאו את דרכם להשתלבות בשפה.

העולם הגלובלי חדר גם למדינה הקטנה שלנו

עם כל הכבוד לישראל, אנחנו לא חיים לבד בעולם. אנחנו מוקפים במאות מדינות שונות בעלי שפות ותרבויות שונות שגם הן משפיעות על השפה העברית המשתנה כל הזמן. חשוב לזכור שכמו שכל התרבותיות בעולם מושפעות מהתרבות הפופולארית של התקופה, כך גם השפה המדוברת באותה מדינה משתנה בהתאם.

אם בעבר העברית הושפעה בעיקר מהשפות האירופאיות כמו יידיש, גרמנית ואפילו לטינית עתיקה, היום ההשפעה העיקרית היא התרבות האנגלית והאמריקאית. זה כבר ממש לא נדיר לראות ישראלים שקופצים בין עברית לאנגלית באותו משפט ואפילו לא מצליחים למצוא מילה תקינה בעברית על מנת לתאר מצב או רגש מסוים.

סביר להניח שנרגיש השפעה מיידית של תרבות חוץ על דברים כמו בגדים, אופנה, מוסיקה או סרטים, אך חשוב לזכור שהם משפיעים גם על השפה שלנו. זה גם מעבר למילים עצמן, גם המבנה של תרבות הדיבור השתנה לעין קץ. משפה “מכובדת” יחסית השומרת על משלב גבוהה עברנו לשפה יום יומית הכוללת הרבה קללות, סלנג, גילויי חיבה גדולים והבעת הדעה שלנו באופן גלוי ולכולם. 

דגל ישראל מתנופף

קללות וסלנג תוצרת חוץ

בואו תנסו לחשוב על הקללה האחרונה שהוצאתם מהפה, לא משנה כלפי מי או באיזו סיטואציה. באיזו שפה הייתה הקללה? האם היא באמת בעברית? סביר להניח שאם פלטתם קללה עסיסית לאחרונה היא תהיה בערבית או באנגלית, שתי שפות שקשורות קשר עז אל העברית ומשפיעות עליה בכל רגע ורגע.

במקור של השפה העברית כמעט ואין קללות, וגם המעטות שיש מקורן בתנ”ך, מה שהופך אותן ללא ממש רלוונטיות למאה ה-21. מחיי השפה העברית רצו לשמור על שפה נקייה ומכובדת שנותנת כבוד לשפה המקראית המקומית, כך שהגיוני שהם לא הקדישו הרבה זמן להמציא קללות עסיסיות. הודות לגלובליזציה של העולם, נחשפו ללא מעט קללות מהנות בשלל שפות שמאפשרות לנו לבטא את כל הכעס והעצבים שיש לנו מבלי לאבד את השפה שלנו.

כשאנחנו מבצעים עבורכם תרגום לעברית, כשמופיעות קללות שמקורן בשפות שונות אנחנו נתקלים באתגר של ממש. האתגר נובע מכך שבמרבית המקרים לקללה יש קשר ישיר אל התרבות ממנה היא מגיעה, כך שהמטען הרגשי יכול ללכת לאיבוד בעת התרגום. גם כשמדובר בקללות ביידיש, שפה שקרובה יחסית במבנה אל השפה העברית, התגרום צריך להיעשות תוך חשיבה מרובה על המשמעויות התרבותיות הסמויות.

שתי שפות שאנחנו פוגשים הרבה בעבודת התרגום שלנו היא השפה הרוסית והשפה הערבית, שתי שפות המלאות בקללות ייחודית רק להן. כשאנחנו ניגשים לתרגם אותן, אנחנו מנסים לשאול את עצמנו מהו ההקשר התרבותי של הקללה ומהי החלופה העברית שתתאים אליה ביותר?

המודעות המגדרית הגיעה גם לשפה

אולי אחד השינויים הגדולים ביותר שקורים בשפה העברית בעשור האחרון הוא עליית המודעות המגדרית. בעקבות מהפכת ME TOO ועבודה של פעילות פמיניסטיות רבות כדוגמת מירב מיכאלי, ישראלים וישראליות רבים נהיו מודעים יותר למקום של המגדר ופעלי המין בשפה. אנשים התחילו לתת מקום בשפה לשני המינים ולהבין שכשפונים לקהל רחב בלשון זכר, ישנן נשים שמרגישות קצת פחות שייכות.

המודעות המגדרית בשפה יכולה לעשות שינוי, והדבר גם מגובה בלא מעט מחקרים. במחקר שביצעו בבתי ספר ברחבי הארץ גילו שכשמבחן נכתב בפנייה לשני המינים אחוזי ההצלחה בבחינה אצל נשים עולה בצורה משמעותית! מי אמר שלמילים אין כוח?

בשונה משפות אחרות, בעברית יש הרבה דגש על ההבדלים בין המינים ופעלים שונים מוקדשים לכל מין בנפרד. העובדה הזו יכולה להקשות על עבודת התרגום. המתרגמים יכולים להיתקל בדילמה ולהתקשות בתרגום לעברית שדורש מהם לבחור לשון פנייה, זכרית או נקבית. הפתרון שאנחנו מצאנו הוא שימוש בלשון ציווי ניטרלי אלא אם הלקוח מבקש אחרת (למשל פנייה לזכר או לנקבה)אנחנו מבצעים תרגום מכל שפה לעברית, אך באנגלית העבודה לפעמים מאתגרת קצת יותר. בשפה האנגלית ובשפות נוספות ישנם מילים ופעלים ניטרליים מבחינה מגדרית, ובראשם המילה YOU.

אין ספק שהשפה העברית היא אחת השפות היפות והמיוחדות ביותר בעולם ( למרות שהיא יכולה לעשות לנו חיים לא קלים במלאכת התרגום). אז בפעם הבאה שאתם מנהלים שיחה, תנסו לחשוב על הגלגולים של המילים שאתם אומרים. יש סיכוי טוב שיש להן היסטוריה והשפעות שאפילו לא חשבתם עליהם.

פורסם ב: שפות, תרגום, תרגום שפות

תגיות: | | | | | |

גלילה למעלה
Call Now Button
לקבלת הצעת מחיר

    X
    דילוג לתוכן