דף הבית » שפות » לאור הסכמי אברהם: ערבית, ערבים וניבים (לשוניים, לא מה שאתם חושבים! :) )

לאור הסכמי אברהם: ערבית, ערבים וניבים (לשוניים, לא מה שאתם חושבים! :) )

בחודש ספטמבר חגגו בעולם את יום השלום העולמי (או הבינלאומי, תלוי את מי תשאלו – International Day of Peace). יום זה, שנחגג לראשונה בשנת 1982, מוקדש כולו לנושא השלום העולמי, מניעת מלחמה והמאבק באלימות. יום נוסף (בינלאומי פחות, אבל חשוב לא פחות), יום השנה להסכמי אברהם, אף הוא חל בחודש ספטמבר (ב-15 בו, ליתר דיוק) ועל אף שפחות מדברים עליו בסדר הגודל העולמי, עבורנו, כישראלים, חשיבותו אינה מוטלת בספק.

דובאי
דובאי

מה הם הסכמי אברהם?

מתחת לרדאר ובאופן לא רשמי, במשך לא מעט שונים נרקמו קשרים לא רשמיים בין ישראל לחלק ממדינות ערב. מידי פעם, נעשו ניסיונות שונים על מנת למסד את הקשרים הללו ולהפכם לרשמיים, אולם, למעט מדינות כדוגמת מצרים (בזכות הסכם קמפ דייויד בשנת 1978), מסיבות שונות, ישראל נותרה בחלוף השנים כשהיא נטולת קשרים רשמיים עם מרבית מדינות ערב.

זאת, עד ל-28 בינואר 2020, היום בו הציג דונלד טראמפ (נשיא ארה"ב הקודם) את תוכנית השלום הפרו-ישראלית שלו. חלק מהמדינות הערביות (כאיחוד האמירויות, סודאן, בחריין ומרוקו) ראו את היוזמה בעין יפה, וניצלו את ההזדמנות על מנת למסד את הקשרים עם ישראל ולהפכם לרשמיים. על אף שמרוקו לא נכללה בהסכמי אברהם, אף היא, מיהרה לחתום הסכם עם ישראל בדצמבר 2020, ובכך, למעשה, הצליחה ישראל לפתוח אופק מדיני ועסקי חדש מול המדינות בעלות ההשפעה הרבה ביותר בגוש מדינות ערב.

מהו הרציונל המדיני והעסקי שמאחורי ההסכמים?

ברור מאליו שהתשובה האינסטינקטיבית שלנו תהיה "שלום", שהרי מי אינו רוצה לחיות בשלום, במצב שהוא אינו "מלחמה"? אולם, להסכמי אברהם יש סיבות ותועלות שהן הרבה יותר ריאליות מאותו חלום אוטופי שלנו לשלום כלל-עולמי. שכן, בנוסף, לצורך בשיתוף פעולה אזורי בין ישראל למדינות אלו בשל חששן המשותף מפני ההתחזקות האיראנית (על כל המשתמע מכך עבור המדינות השונות), שיתופי הפעולה הטכנולוגיים והעסקיים בין המדינות (אשר, כאמור, עד לחתימת ההסכמים נעשו בהיחבא ובאופן לא פורמלי) פתחו גם בפני אזרחי המדינות הללו את האפשרות לכינונם של שיתופי פעולה עסקיים, וגישה, הלכה למעשה, אל לא מעט שווקים חדשים שעדיין אינם רוויים.

אז איך מדברים עם ערבי? בערבית, לא?

בואו נפתיע אתכם – על אף שסביר להניח, כי לאוזנינו, דוברי העברית, כל ניבי הערבית המדוברים בישראל נשמעים זהים, הערבים הישראלים מדברים במספר ניבים שונים ולא בניב אחיד אחד. את השוני בין הניבים השונים ניתן לאבחן באמצעות מילים שונות שבהן משתמשים דוברי הניבים השונים.

לדוגמה, עבור הערבים הגרים בנגב, המילה بطين (בטין) פירושה הר, בעוד שערבים דוברי ניבים אחרים ישתמשו במילה جبل (ג'בל) לשם כך. מאפיין נוסף של ההבדלים בין הניבים השונים בערבית מדוברת הוא אופן ביטוי שונה של אותיות, ובעיקר – האות ق (המקבילה ל-"ק" שלנו). כך שבעוד שהאות נהגית כ-ק' באזור נצרת ותושבי טורעאן, תושבי חלק מכפרי הצפון ותושבי ערים יהגו אותה כשהיא מבוטאת כ-א'. למשל, המילה قلم (שפירושה "עט") תהגה כ"קאלאם" במקומות מסוימים וכ"אלאם" – באחרים.

אם כן, לכל אזור בישראל ישנו הניב אשר מייחד אותו, ולעיתים קרובות, אם בשל נישואין או בשל העתקת מקום המגורים, בכפרים וביישובים מסוימים תוכלו לשמוע אנשים המדברים באף יותר מניב אחד. מורכב?

להזכירכם – עד כה, דיברנו רק על הערבית המדוברת ורק על זו המדוברת ברחבי ישראל, ולא הזכרנו את הערבית הספרותית, המשמשת לכתיבה ולתקשורת הפורמאלית. לצורך הבנת ההבדלים, אם, נצא מתוך נקודת ההנחה שהשפה שאותה אנחנו מדברים בחיי היומיום היא השפה המדוברת, את הערבית הספרותית ניתן להשוות, לפי אנלוגיה זו, לעברית של שבת, לשפתו של ש"י עגנון, למשל. תופעה זו, המפרידה בין השפה המדוברת לשפה הספרותית מכונה דיגלוסיה וכל מדינה שבה דוברים ערבית מאופיינות בה.

ערבית היא ערבית היא ערבית? אז זהו, שלא בדיוק…

עד כאן, עסקנו בערבית הארץ-ישראלית, אבל העניין מסתבך אפילו יותר כשהמדובר במדינות, שלכאורה, מוגדרות כדוברות ערבית, אולם ה"ערבית" שהתושבים בהן מדברים רחוקה כרחוק מזרח ממערב מה"ערבית" הרווחת, למשל, מרוקו. שכן, על אף שהשפה המרוקאית המדוברת מכונה "ערבית מרוקאית", הפונולוגיה שלה הינה יוצאת דופן, ומכונה "צרורות" – כלומר, רצפי עיצורים שהם חסרי תנועות ביניהם.

ולמה, אנחנו, חברת שירותי תרגום מקצועית, מספרים לכם את כל זה?

פשוט מאד.

כעת, כשנפתחה האופציה ליחסי מסחר ביניכם, אנשי עסקים ישראליים, לבין אנשי עסקים במדינות הערביות החתומות על הסכמי אברהם,

תצטרכו חברת תרגום מקצועית שתאפשר לכם לתקשר איתם בתכתובת באופן שוטף,

לא?

בדיוק בשביל זה אנחנו, אנשי המקצוע של טרנס דאת', עומדים כאן לרשותכם!

פורסם ב: שפות, תרגום שפות

תגיות: | | | | | |

גלילה למעלה דילוג לתוכן