על האתגרים בתרגום כתוביות – והפתרונות

כתוביות צריכות להתאים למצלול הטבעי של השפה – לקולות, לאתנחתאות, לטון הדיבור וגם רצוי שידגישו את הופעתו של השחקן על המסך. הצופים יכולים לשמוע ולראות את המקור אך הם זקוקים גם לכתוביות בכדי ללכוד את הדקויות של הדיאלוג המקורי. בסרט, איכות המצלול היא חלק מהחוויה בדיוק כמו החלק החזותי. שחקנים רבים מודעים לכך ומתנהגים בהתאם ולכן מתרגמי כתוביות צריכים לדאוג להעביר את החלק הלא ויזואלי אל הצופה בצורה מיטבית.

מתרגמי כתוביות עושים ככל שביכולתם על מנת לשעתק את הסרט המקורי. אופן ההגשה של השחקן, השפה אותה הוא דובר, התסריט ואפילו טון הדיבור – כולם צריכים למצוא עצמם בתוך הכתוביות. הצופים סומכים על הכתוביות שיבהירו להם איזה צלילים, אם בכלל, משחקים תפקיד בדיאלוג.

תרגום והכנת כתוביות הינם למעשה פרשנות הכרחית להנאת הקהל שאינו דובר את שפת הסרט. זהו מאמץ כדאי שעוזר לגשר על פערי תרבות ושפה ושנעשה על ידי הבאת כמה שיותר אלמנטים מהמקור אל קהל הצופים – אך בכתב.

הבאת הסגנון וטון הדיבור אל הכתוביות

יש משמעות אוניברסלית לטונים מסויימים. דיבור קולני וכוחני – משדר סערת רגשות או מדגיש לחץ. דיבור שקט – נותן הרגשת אינטימיות, רוך וביטחון מצד הדובר.

אמנם קהל הצופים יכול לשים לב להבדלים בשינוי גוון הקול של השחקן אך הוא אינו יודע אילו מילים התכוון הבמאי להדגיש מכיוון שבהרבה מקרים הוא אינו דובר את שפת הסרט. כוונת הדמות יכולה להיות מיוצגת על ידי הוספת דגשים לכתוביות (דבר שאפשרי רק בחלק מהתוכנות להכנת כתוביות). הביטו איך מיקום הדגש משנה את הטון:

• טון דואג: האם אתה חייב ללכת?
• טון מתעמת: האם אתה חייב ללכת?
• טון נרעש: האם אתה חייב ללכת?

שפת גוף והבעות פנים תורמות למשמעות הכללית של החיים כמו גם בסרט. שינויים עדינים בנימה יכולים להשפיע באופן מכריע על האופן בו הצופה תופס את הסצנה. מתרגם הכתוביות חייב להכיר את גיבורי הסרט והקשרים ביניהם לפני שהוא מגיע להחלטות בנוגע לתרגום הסצנה.

כתוביות צריכות להתאים לסגנון הסרט. בחירת משפטים קצרים כברירת מחדל היא בדרך כלל החלטה נבונה אך יכול להיות שאישיותה של הדמות תדרוש שימוש במשפטים מורכבים יותר. לכן יש ללמוד את הסרט היטב על מנת ליצור תרגום נכון עבור הצופים. שימו לב למשפטים בדוגמה הבאה:

• “הוא מישהו שיכול לגרום לי להיות מאושרת”
• “הוא האדם אשר יכול לגרום לי לאושר”

בשני המקרים, המילה “הוא” היא מרכז הדיאלוג. שינוי המשפט ל-“אני יכולה להיות מאושרת איתו” יהיה שגוי לחלוטין. יש להקשיב לשחקן וללמוד את הדמות והתסריט היטב על מנת להגיע להחלטה מה הסגנון המתאים לסצנה.

בדוגמה הבאה ניתן לראות איך כל משפט אומר משהו שונה על הדובר:

• “פעם הייתי מאושרת”
• “מתי שהוא הייתי מאושרת”
• “בעברי, הייתי מאושרת”

המשפט הראשון הינו אינפורמטיבי, השני נאמר בנימה בכיינית והשלישי עגמומי. שוב, יש לשים לב להבדלים הדקים הללו ולהתאימם לאופי הסרט.

שימוש במונחי שלילה בתרגום כתוביות

בלא מעט שפות קיימים הרבה מונחי שלילה שמפוזרים בנדיבות כך שבשיחה שבעל פה הם הגיוניים לחלוטין אך יכולים להיות מסורבלים בצורתם הכתובה. יש להשתמש במילות שלילה בצורה שקולה לפי שפת המקור ויש לזכור כי לעתים ביטוי דומה מספק אינפורמציה מדוייקת יותר. אם נימת הדובר נראית לא בטוחה או מאשימה, יש להשתמש במילת שלילה כמו בכתובית:

• “אתה לא שמח?”

אך באם הנימה הינה בסך הכל נימת שאלה, יש להעדיף את הצורה החיובית כמו בכתובית:

• “אתה שמח?”

הערות המתרגם

בספרות מתורגמת, ניתן למצוא את הערות המתרגם בגוף הספר אך כתוביות אינן נהנות מהמותרות של מרווח וזמן שמציע תרגום של ספר ולכן אין מקום להערות המתרגם על המסך. בשפת המקור לעיתים יהיו מילים להן 2 משמעויות שלא יוכלו לבוא לידי ביטוי בתרגום ומתרגם הכתוביות יאלץ לא פעם לקבל החלטה “כואבת” ולתרגם את המונח לביטוי שמשקף משמעות אחת בלבד.

כתוביות טובות אינן רק מתרגמות את סרט המקור – הן משלימות את הדיאלוג והעלילה. הן הופכות לחלק מהסרט עצמו ומיועדות לקהל שזקוק להן להשלמת החוויה השמיעתית והויזואלית ולהפיכתם למובנות. כתוביות אינן מושלמות עד שהן פוגשות בגירויים החזותיים והשמיעתיים אליהם הן מיועדות. לכל סצנה בסרט יש אוירה משלה, מצבי רוח, איכויות קוליות וחזרות של נושאים וביטויים. לכידת האינטונציה של סרט דורשת הבנה של המקור אך לא רק כי על המתרגם לקרוא רוב הזמן “בין השורות” ולנסות לפענח בכל רגע של סרט את כוונות התסריטאי והבימאי.

כל הזמן אנו פוגשים תרגום סרטים שסובל מכתוביות באיכות נמוכה. כל הזמן אנו פוגשים תרגום סדרות טלויזיה עם תרגומים מילוליים אשר לרוב מעבירים מסרים שונים לחלוטין מהדיאלוג המוצג בסדרת המקור. וכדי לשתף את הצופה בחוויה, במיוחד אם הוא אינו דובר את שפת המקור של הסרט יש להבין את הלך הרוח של הסרט עוד לפני התרגום עצמו בכדי שהוא יתבצע בצורה מיטבית.

מערכות יחסים והבאתן לידי ביטוי בכתוביות

הקשר בין דמויות בסרט צריך להשתקף בכתוביות. אם המתרגם מצליח לענות על השאלות הבאות ההקשר נהיה ברור והתרגום הופך להיות קל יותר:

• מי בסרט קשור למי?
• איך הם קשורים?
• איך הם מכירים האחד את השני?
• איך הם מרגישים אחד כלפי השני?
• איך הדו-שיח משקף את מערכת היחסים הזו?
• איך הדו-שיח משנה את מערכת היחסים הזו?

ברגע שהמתרגם שמכין את הכתוביות זיהה את כל מרכיבי מערכת היחסים, קל לו יותר למצוא את הביטוי הנכון עבורה. אפילו משפט תמים כמו “מה השעה?” יכול לקבל כתוביות שונות בהתאם לכוונת הדובר:

• כתובית עם משפט מנומס: התואיל בטובך לומר לי את השעה? / האם אני יכול לשאול אותך מה השעה?
• כתובית עם משפט לא רשמי: תגיד, מה השעה? / מה השעה? / מה השעה אצלך?
• כתובית עם רמיזה קומית: תגיד, יש לך שעון? / אז מה אומר השעון שלך?

בתרגום כתוביות נשתמש רק באחד מאלה. מלאכתו של מתרגם היא לזהות את המדויק שביניהם. אך אומנותו של מתרגם הכתוביות היא לגלות את המושלם שבהם.

קומדיה ומקצב

לרוב, קומדיות עושות שימוש רב במקצב על ידי שינויים קטנים בגוון הקול, חזרתיות והנגנה (אינטונציה) אשר מאתגר להראותם בכתוביות. התסריט משחק עם המילים לא פעם בקומדיה והכתוביות צריכות לעשות זאת גם כן.

כתוביות מתעסקות בקצב, מקצב וגוון. לשורות רבות יש ליריות מועטה בשפה המקורית ולכן לכותב הכתוביות גם תפקיד של מסנתז. בדיוק כמו שמתורגמן חייב לקחת בחשבון את שפת גופו של הדובר כמו גם האינטונציה וההפסקות שהוא עושה, מתרגמי כתוביות צריכים בדומה לזכור תמיד מה נראה על המסך ומה נשמע על ידי הצופה. דבר זה אמור להפחית את הטעויות התכופות הנעשות על ידי מתרגמים אשר מתייחסים לדיאלוג כמו לטקסט כתוב ולא תמיד מבינים כי רמזים ויזואלים או שמיעתיים יכולים לשנות את משמעות הדיאלוג הכתוב.

תפקידו של מתרגם הכתוביות

הדיאלוג אינו עומד בפני עצמו. הוא חלק מתמונה גדולה הרבה יותר. מילים מסויימות נושאות עימן את משקל הנושא. לאלו מגיעה תשומת לב רבה בכתוביות.

תפקידו של מתרגם הכתוביות הינו של פרשן. הצופים אינם בדרך כלל דוברי השפה המקורית של הסרט והם מצפים בסתר ליבם ממתרגם הכתוביות שיגרום להם להרגיש את כוונת התסריט המקורי: ההומור והפאתוס שלו, הטרגדיה והקסם, הרומנטיקה והמתח. הכתוביות צריכות להיות “שקופות”. הטון שלהן צריך לשרת את המקור. אם המתרגם נשמע לכללים, אם הוא מבצע את מלאכת התרגום נאמנה הרי שהוא יכול ליצור משהו בעל ערך מוסף עבור הצופים: גרסא חדשה לסרט אשר כמוה עוד לא חוו.

ניתן להקביל את מלאכת התרגום במקרה זה למלאכתו של זמר. החשיבות במוזיקה עצמה היא בעבודת המלחין, יש בהלחנה יצירתיות גדולה יותר לעומת תפקידו של זמר שהוא להגיש את השיר בלבד. מנקודת מבט זו, הזמרים אינם אמנים בפני עצמם, רק מתרגמים של האומנות.

מתרגם הכתוביות אינו יכול לברוח מהאופי שלו והדרך בה הוא מציג דברים ומצבים. הצופים מביאים עימם גם כן את עצמם ואת מצב הרוח בו הם נמצאים לחוויה. השילוב היחודי בין המתרגם, הצופה והסרט הופך כל סרט ליחודי עבור כל צופה – ועבור אותו הצופה בפעמים שונות.

מתרגם הכתוביות אינו מבודד לחלוטין ומצד שני גם אינו משתף באופן מלא פעולה עם הצופים. הוא גם נותן פרשנות של אדם אחד אשר מייצג את הדו-שיח בזמן נתון.

כותב התסריט, נדחף במהלך העבודה אל מחוץ לדרך הכבושה וסולל דרך חדשה ולא מוכרת עד להגיעו על הסרט המוגמר. מתרגם הכתוביות נותן לצופים לעשות זאת גם כן, בעצמם.

פורסם ב: תרגום מדיה

תגיות: הכנת כתוביות | כתוביות | כתוביות לסרטים | תרגום כתוביות | תרגום סדרות | תרגום ספרים | תרגום סרטים