תרגום מקצועי עבור השבת רכוש מארצות ערב – מדריך כללי

על תופעת הרכוש אשר נותר מאחור

מדינת ישראל היא מדינה צעירה אשר הוקמה על בסיס קיבוץ של העם היהודי מן הגולה אל ארץ ישראל. במאות השנים שלפני הקמת מדינת ישראל יהודים היו פזורים בכל רחבי העולם, וקיימו שם חיי מסורת, קהילה ותרבות. בנוסף, כפועל יוצא טבעי של מחייתם במקומות הללו, אותם יהודים צברו שם רכוש, ולעתים רכוש רב. לדאבוננו, ברוב רובם של המקרים, כאשר אותם יהודים עלו לארץ ישראל, הם הותירו מאחוריהם את כל הרכוש והנכסים אותם צברו במהלך של דורי דורות. במקרים רבים, ליהודים לא הייתה כל ברירה אלא להותיר את רכושם מאחור. בעת ההכרזה על הקמת המדינה אסרו מדינות רבות, ובכלל זה פרס (איראן) ועיראק, על הוצאת הנכסים מתחומי המדינה.

השבת רכוש מארצות ערב – על הרצון להשיב את הרכוש שנותר מאחור

הרכוש היהודי אשר נותר בארצות ערב ובמדינות אחרות משוערך בסך של כ-150 מיליארד דולר. הרכוש אשר נותר מאחור מחולק למספר קטגוריות עיקריות: קרקעות (למגורים, לתעשייה ולחקלאות), נדל”ן, שווי העסקים שהיו בידי יהודים, אובדן הכנסות, זכויות פנסיוניות, נכסי מיטלטלין, רכוש ציבורי/קהילתי של יהודים. בשנת 2010 עבר בכנסת חוק שכותרתו “החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן”. מטרת החוק היא לעגן את זכויותיהם של יהודים לפיצוי של פליטים מן המדינות הללו במסגרת של משא ומתן עתידי לשלום. במטרה למפות את כל הרכוש היהודי אשר נותר בארצות אלו, פועלת הממשלה באמצעות המשרד לשוויון חברתי, לבצע רישום ותיעוד של זכויות ורכוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן.

השבת רכוש מארצות ערב – כיצד מתבצע התיעוד?

כאמור, המשרד לשוויון חברתי הוא הגורם המבצע את איסוף המידע והתכלול שלו בנוגע לזכויות ולרכוש של יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן. תהליך זה מתבצע הן לגבי רכוש אישי והן לגבי רכוש קהילתי. באשר לרכוש פרטי, מציע המשרד טופס מקוון ובו יש למלא את כל הפרטים בנוגע לרכוש ולצרף אסמכתאות. באשר לרכוש קהילתי, אשר תחתיו נכנסים מוסדות קהילה שונים דוגמת בתי כנסת, מקוואות, בתי חולים, בתי אבות, בתי תמחוי וספרי תורה, התביעה לרכוש היא תביעה ציבורית. היות שאין אדם פרטי אשר ידרוש אחר הרכוש שנותר בארצות המקור, המדינה, כתובע ציבורי, מבקשת להשיב את הרכוש או את שוויו. על מנת לעשות זאת, פועלת המדינה לאתר עדויות על רכוש קהילתי שנותר מאחור ולאסוף אסמכתאות לקיומו.

על האסמכתאות הדרושות

כמובן, מילוי טפסי הרישום מחויב בהמצאת אסמכתאות. ישנו מגוון רחב מאוד של מסמכים אשר יכול לשמש כאסמכתאות לאחזקה ברכוש במדינות המוצא – אישורי בעלות, חוזי רכש או חוזי מכר, פירוטי חשבונות בנק, תיעוד של עסקאות, שטרי קניין, רישומי מקרקעין, צוואות, צווי ירושה, זיכרון דברים, הסכמי ממון, אישור על קיום עסקים, קבלות, אישורי עוסק מורשה ועוד מגוון רחב מאוד של מסמכים אשר עשויים להעיד על קיומו של קניין.

סוגי המסמכים

במקרים מסוימים, ייתכן שאותן אסמכתאות (או רק כדי להבין האם אלו האסמכתאות הנדרשות), אשר פירוט שלהן הוצג מעלה, יהיו דרושות תרגום. כך לדוגמא ייתכן מצב בו תידרשו לתרגום של מסמך הכתוב בכתב יד או שתידרשו לתרגום מסמך המצריך חתימת נוטריון או הצהרת מתרגם. הקושי בתרגום מסמך אשר נכתב בכתב יד הוא כפול – ראשית, במקרים רבים יש קושי בקריאה והבנה של הכתוב.

קושי זה עשוי לנבוע הן משימור לקוי של המסמך אשר פגע באיכות הנייר והדיו, והן מהעובדה שכתיבה בכתב יד מעידה בדרך כלל על שימוש בלשון עממית או בניב מקומי אשר היה ידוע לכותב ולבן שיחו בלבד. כלומר, לאחר המעבר של המכשול הראשון של קריאת המסמך, יש צורך בידע שפתי ותרבותי רחב ועמוד אשר יסייע בהבנת הטקסט עצמו. אפשרות אחרת היא, כאמור, תרגום הדרוש אישור נוטריוני. אישור נוטריוני יכול להתייחס לאחר משניים – אישור כי התרגום עצמו נאמן למסמך המקור או לחילופין אישור נוטריוני כי המתרגם מצוי בשפת התרגום וכי הוא עשה את המוטל עליו על מנת להביא לתרגום טוב ככל יכולתו. בכל מקרה, כדי להשיג את התרגום הטוב ביותר תוכלו להסתייע בשירותינו. אנחנו מתמחים בנושא.

פורסם ב: תרגום מסמכים, תרגום שפות

תגיות: ערבית | שפה ערבית | תרגום לערבית | תרגום מעברית לערבית | תרגום מערבית | תרגום מערבית לעברית