כל מה שרציתם לדעת על הגהה ולא העזתם לשאול

הגהה היא עריכת הטקסט לאחר שהוא כתוב, כך שהיא יכולה לכלול מספר אלמנטים כמו תיקון של טעויות לשוניות, טעויות פיסוק וטעויות טכניות במידה ויש כדוגמת שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס.

זה אולי לא דרמטי בימינו, הודות לשימוש במעבדי התמלילים שמבטיחים מינימום טעויות, אבל כבר היו דברים מעולם והיו גם בעיות בהגהה באנגלית שלא היו אמורות לקרות.

למשל, בהדפסה של התנ”ך באנגלית בשנת 1631 נשמטה המילה “לא” מהדיבר לא תנאף. לא בכדי אמר מארק טווין: “הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס.”

מה ההבדל בין הגהה לשונית לעריכה לשונית?

עריכה לשונית בודקת שהטקסט תקין מבחינה לשונית ודקדוקית ואילו הגהה מוודאה זאת. למשל, במידה והתגלה שיבוש לשוני ו/או דקדוקי – העורכים הלשוניים ישנו את הטקסט ויבצעו ניסוח מחדש של הטקסט, אבל המגיהים יהיו אחראים לשיפור הטקסט המחודש.

למשל, לבדוק שלא נכתבה בטעות אותה מילה פעמיים (או שנשכחה מילה), שסימני הפיסוק נמצאים במקומם, לבצע תיקון שגיאות כתיב באנגלית (במידה והטקסט באנגלית) ועוד.

למעשה, הגהה מתייחסת לטעויות הבסיסיות בטקסט והיא זו שסורקת ומתקנת טעויות בטקסט ולא מתעמקת בו (כמו עריכה לשונית). לכן צודקים אלו שטוענים שהגהה היא עבודה טכנית בעוד עריכה לשונית היא עבודה תוכנית, אבל שתי הפעולות הן הכרחיות לכל כתיבה.

החשיבות של הגהה מקצועית בתחום התרגום

בכל הנוגע לתרגום, הגהה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך ומשמשת כשלב האחרון בו. ממש כמו שרהיט נשמח בלכה לפני שנשלח ללקוח כחלק מליטוש סופי, כך גם ההגהה לפני מסירת התרגום ללקוח.

לכן ההגהה מיועדת לנקות את הטקסט המתורגם מטעויות שונות שנפלו בו וללטש אותו, כך שהקורא יקבל תרגום שלם ומושלם ללא רבב.

מכיוון שהגהה שונה מהותית מעריכה לשונית, גם זמן העבודה בין שתי המשימות שונה. עריכה מטבע הדברים מתמקדת במהות ובתוכן של הטקסט ולכן תימשך זמן רב, בעוד הגהה תהיה לרוב יותר מהירה.

עם זאת, חשוב לזכור שזמן העריכה וגם זמן ההגהה של טקסט משתנים בהתאם לשפות (שפת היעד ושפת המקור), פורמט המסמך (אתר אינטרנט, מצגת, מסמך רשמי וכו’) ותחום הדעת של הטקסט (משפט, רפואה, אמנות וכו’).

כללים להגהה לשונית בתחום התרגום

• לעבוד לאט. אל תעבדו על כל הטקסט בבת אחת, אלא חלקו אותו לעמודים או לנושאים
• הכירו את עצמכם. כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות. מומלץ לבדוק טקסטים קודמים שתרגמתם כדי לאתר שגיאות הגהה שאתם חוזרים עליהן, למשל בעיות בניקוד (רווחים מיותרים, גרשיים לא במקום, חוסר בנקודה בסוף משפט וכו’) , בלבול בין הזמנים (עבר, הווה, עתיד) ובין הגופים (זכר, נקבה, יחיד, רבים).
• והכי חשוב – אל תעשו את זה לבד. פנו לחברת תרגום שכוללת את ההגהה כחלק משירותי התרגום שהיא מספקת ללקוחותיה. 

הגהה בהקלדה – אתגרים ובעיות ייחודיות

הקלדה היא אחד התחומים שבהם הגהה היא חשובה במיוחד. הסיבה לכך כפולה:

1. ההגהה מאפשרת לוודא שהטקסט שהוקלד תואם לקבצי המקור.
2. ההגהה מאפשרת לוודא שההקלדה נעשתה לפי ההנחיות של הלקוח.

חשוב לזכור שהקלדה (בכל שפה שהיא) מיועדת להעביר טקסט מסוים שלא ניתן לשנותו או להמירו )למשל קבצי תמונה, צילומים של מכתבים ישנים, פורמטים ישנים של וורד או קבצי PDF) לפורמט של מעבד תמלילים (וורד, אקסל וכו’).

המשמעות היא שההקלדה חייבת להיות נאמנה למקור בצורה מדויקת. לכן, במידה ונעשו טעויות כלשהן (פיסוק, איות, ריווח וכו’) בטקסט המקורי – הן יופיעו גם בטקסט לאחר ההגהה. חשוב לזכור שגם שמות של מקומות יופיעו כפי שהיו בטקסט המקורי, גם אם הם השתנו עם הזמן.

למשל, קושטא הפכה לקונסטנטינופול ולאיסטנבול, ברסלאו הפכה לוורוצלב, סנקט פטרבורג הפכה ללנינגרד וחזרה להיות סנקט פטרבורג ואלה כמובן רק דוגמאות על קצה המזלג. זה אולי נראה קצת מיושן, אבל אלו סוגיות שחוזרות על עצמן גם כיום, בעיקר כאשר נדרשת הקלדה באידיש של טקסטים ישנים.

פורסם ב: הקלדה