תרגום סימולטני

גם אתם נתקלתם במונח “תרגום סימולטני” אבל לא היה לכם מושג במה מדובר? נתקלתם בתרגום סימולטני בחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2019 (שנערך בישראל) ולא הבנתם לצורך מה? בשביל זה אנחנו פה.

מיד נפרט מה זה תרגום סימולטני, איפה ניתן לקבל שירותי תרגום סימולטני ולא פחות חשוב – מה ההבדל בין תרגום סימולטני לכנסים ובין תרגום סימולטני בזום. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך בקריאה כדי לקבל את התשובות לשאלות אלו ולרבות אחרות.

מהו תרגום סימולטני?

לתרגום סימולטני פירוש אחד – תרגום של מידע דבור בזמן אמת. מכיוון שתרגום סימולטני הוא תרגום של מידע דבור ולא כתוב/מצולם עושים בו רב. למשל, בכנסים או במפגשים שונים שבהם יש דוברים בשפות זרות.

בהקשר זה אין כל הבדל בין תרגום סימולטני לכנסים ובין תרגום סימולטני בזום, בהרצאות אקדמיות, בירידים, בבתי משפט וכו’.

המאפיינים של תרגום סימולטני

לתרגום סימולטני יש מספר מאפיינים ייחודיים:

• מכיוון שבתרגום סימולטני נעשים בו-זמנית תהליכים של תרגום ועריכה  – הוא נחשב למורכב וקשה יותר מתרגום של חומר כתוב או מצולם.
• בתרגום סימולטני לרוב מומר מידע מקצועי מורכב לשפה פשוטה וקלה להבנה – מה שלרוב גורם לשימוש במשלב לשוני נמוך יותר מאשר במקור.
• מכיוון שמדובר בתרגום ישיר אין צורך בציוד לתרגום סימולטני מלבד מתרגם. לעיתים נעשה שימוש בתאים חסיני קול, זאת כדי לא לבלבל את קהל השומעים.
• מכיוון שתרגום סימולטני נעשה בו-זמנית עם דיבור כלשהו, הוא נחשב לסוג המהיר ביותר של תרגום.

המשמעות של מאפיינים אלו היא שלרוב לתרגום סימולטני מחירים גבוהים מזה של תרגום כתוב/מצולם, אבל בתרגום כמו בתרגום כל פרויקט מתומחר לגופו של עניין.

הבדלים בין תרגום סימולטני לתרגום עוקב

רבים מתבלבלים בין תרגום סימולטני ובין תרגום עוקב וזה הזמן לעשות סדר במונחים. תרגום עוקב הוא תרגום שבו נעשה שימוש במתורגמן תוך כדי שיחה, כך שלא מן הנמנע שהשיחה נקטעת מדי פעם כדי לאפשר למתורגמן לבצע את תפקידו.

לעומתו, תרגום סימולטני הוא תרגום שמתבצע באופן רציף ללא שיח רציף בין הדובר למאזינים – מה שאומר שדברי הדובר לא נקטעים בשום שלב ושאין פה אלמנט של שיחה (יותר מונולוג או הרצאה).

תרגום סימולטני כאמצעי הנגשה

עושים שימוש בתרגום סימולטני גם לצורך הנגשת התוכן לאנשים עם מוגבלויות, זאת כחלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנגשת נגישות לשירות) .

בהקשר זה אפשר להשוות את התרגום הסימולטני לכתוביות. שניהם משמשים להנגשה, תרגום סימולטני משמש להנגשה עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית (כולל מוגבלות שכלית), בעוד כתוביות משמשות כאמצעי הנגשה לכבדי שמיעה.

מחקרים בתחום התרגום הסימולטני כאמצעי הנגשה

בתחום התרגום הסימולטני נעשו מחקרים רבים, אבל אנחנו מעדיפים לציין מחקר שנעשה בישראל כדי להראות רלוונטיות גם אלינו. כן, גם כדי שתסיימו את הקריאה עם טעם טוב ואופטימי.

המחקר העיקרי בתחום בדק את התרגום הסימולטני שהתבצע בכנס “אחדות ושונות – הלכה למעשה”. בכנס זה שנערך ב-2015 לקחו חלק אנשי מקצוע ואנשים עם מוגבלויות כולל מוגבלות קוגניטיבית.

המחקר בדק ומצא שהתרגום הסימולטני בכנס הוכח כיעיל, הן ע”י אנשי המקצוע והן ע”י המשתתפים בעלי המוגבלות הקוגניטיבית. המשמעות היא שהתרגום הסימולטני איפשר לבעלי המוגבלויות לקחת חלק פעיל בכנס, כך שהם חשו כשווים בין שווים.

פורסם ב: תרגום

תגיות: תרגום סימולטני