לינגואה פרנקה – בחיפוש אחר שפה בינלאומית

בעיית התקשורת של המין האנושי הלכה וגדלה ככל שהתרחקנו מתקופת האבן, לכל עם ושבט נוצרה שפה משלו והתקשורת בין השבטים והקבוצות הפכה קשה ככל שעבר הזמן. במקביל עם הזמן, נוצרו שפות שהתיימרו במכוון ושלא במכוון לשמש כשפות בינלאומיות ובכך לגשר על קשיי התקשורת בין הקבוצות השונות על פני כדור הארץ.

באירופה של ימי הביניים, כידוע, תקשרו האנשים בלטינית. מעטים יודעים שבנוסף ללטינית הייתה קיימת גם שפת מסחר בה השתמשו הסוחרים והימאים שהתבססה על האיטלקית, הצרפתית והפרובנסלית. שפה זו נקראה “לינגואה פרנקה“.

במהלך מסעות הצלב קיבלה הלינגואה פרנקה משמעות גדולה במיוחד ואימצה לתוכה מילים נוספות מספרדית, יוונית, ערבית וטורקית. הלינגואה פרנקה (בתרגום לעברית – שפה משותפת) היתה קיימת כאמצעי תקשורת בין האירופאים מצד אחד, לבין המוסלמים (ערבים וטורקים) מן הצד השני. השפה היתה נחוצה כל עוד בין העמים האלה היו קיימים קשרי סחר ואמצעי תקשורת.

בשלב הזה, לינגואה פרנקה היתה למעשה “השפה המשותפת” של עמי הים התיכון. אבל אז הגיע העידן של התגליות הגיאוגרפיות הגדולות, נתיבי הסחר עברו לאוקיינוסים, הקשר של אירופה עם העולם המוסלמי ירד, ולינגואה פרנקה החלה להישכח מלב.

עם זאת, השפה הזו הייתה בשימוש עד תחילת המאה ה -18. היום, השם לינגואה פרנקה משמש כמונח לשוני, המתייחס לכל שפה – לאומית או ניטראלית המשמשת כאמצעי תקשורת בינלאומי.

האנגלית כלינגואה פרנקה עכשווית

הלינגואה פרנקה של התקשרות גלובלית היום, של כלי התקשורת הבינלאומיים היא השפה האנגלית. אין זה משנה באיזו פינה בעולם תבקרו – בין אם זו אתיופיה שטופת השמש, או נורווגיה הקרירה, מונקו הרומנטית או דרום קוריאה האקזוטית – אם אתם דוברי אנגלית, בכל מקום תמצאו מי שיבין אתכם. אם לא יהיה זה האדם הראשון שתפגשו, יהיה זה הבא אחריו.

לפי הסטטיסטיקות, מחצית מהעסקאות נעשות כיום באנגלית. זוהי השפה שבה נעשים הסכמים, חוזים וגם הסכמים שבעל פה. שני שליש מהעולם המדעי מציג את תוצאות המחקר שלו באנגלית.

בשפה הזאת נכתבים 75 אחוזים מהדואר בעולם. 80% מהמידע שמאוחסן בצורה אלקטרונית – גם הוא באנגלית. היום זוהי השפה של התעופה הבינלאומית, של מערכות מיחשוב, של דיפלומטיה, מדע ותיירות. “מעולם לא היתה שפה בהיסטוריה של האנושות, בה דיברו כל כך הרבה אנשים בחלקים שונים של העולם”, מציין הפרופסור דייוויד קריסטל, מחבר הספר “English as a Global Language”. ובכן, מדוע דווקא האנגלית התעלתה מעל שאר השפות וקיבלה מעמד מיוחד, איך קרה שדווקא אותה הבלשנים מכנים לינגואה פרנקה?

מדענים טוענים כי אין סיבות לשוניות ברורות לעובדה שדווקא האנגלית צברה דומיננטיות גלובלית. הדקדוק שלה לא קל, גם לא ההגייה, ויתר על כן – אין כללים ברורים לגבי קריאת מילים – בניגוד לשפות אירופאיות אחרות. כל הלומד אנגלית יודע, שכל מילה חדשה שהוא פוגש, מיד חייב לוודא במילון הגייה, אחרת קטנים הסיכויים שיבטא אותה נכון. מצד שני, הדקדוק האנגלי קל יותר מהגרמני ומהצרפתי, אין הטיות וכמעט ולא מבחינים בקטגוריות מגדריות.

מדענים מכנים את השפה האנגלית “שואב אבק” כי היא שאבה לתוכה מגוון שפות. האנגלית הסטנדרטית כוללת בתוכה אוצר מילים של 150 שפות אחרות. זו הסיבה לכך שההגייה והאיות אינם מתואמים ביניהם – כי קיימת השפעה רבה מדי של שפות אחרות.

מצד שני, ככל שהשפה הופצה בקרב דוברי אנגלית שהיא לא שפת האם שלהם, היא שונתה והותאמה לצרכים אזוריים. מילון מקומי, סלנג והגייה – כל אלה משקפים את ההבדלים בין הגרסאות של השפה הבריטית לבין האמריקאית. אנגלית הפכה לצורה של שיחה, בדיוק באותו האופן שבו לטינית “התפצלה” לצרפתית, ספרדית ושפות אחרות לפני 1500 שנה.

בתנאים בהם השפה האנגלית שולטת, לימוד שלה מקבל חשיבות מיוחדת. ידיעת האנגלית היא חובה כמעט לכל אדם כיום. לאחד לצורך קריירה משגשגת, לאחר, כדי שלא ירגיש את עצמו “חירש- אילם”, כשהוא נופש בטורקיה, מצרים, תאילנד, קפריסין ומדינות אחרות…

תרגום מחשב כלינגואה פרנקה

ניקולאס אוסטלר הוא בלשן והיסטוריון של שפות העולם. ספרו “הלינגואה פרנקה האחרונה” מנבא שהשפה האנגלית לא תישאר כשפה מספר 1 לאורך זמן. כל זאת לא בגלל התחרות החזקה שיש משפות אחרות, אלא בגלל הגיוון הלשוני ההולך וגובר בתחום האינטרנט.

בין השנים 2000-2009 השפעת השפות הערבית והסינית עלתה פי 20, פורטוגזית – פי 9, ספרדית – פי 7, וצרפתית – פי 6, בעוד שכמות התוכן באנגלית בתקופה הזו גדלה רק פי 3. נראה שאנגלית מאבדת את יתרונה במהירות.

בתנאים חדשים אלה אוסטלר מקצה תפקיד מפתח לתרגום ע”י מחשב. הוא צופה, שבדיוק כמו שהתפתחות הדפוס באירופה של המאה ה-16 שינה את הדרך שבה אנשים מתקשרים ברחבי העולם כך גם טכנולוגית תרגומי שפות יעשו מהפכה בתקשורת הגלובלית, ולא יהיה יותר צורך ב”לינגואה פרנקה משותפת אחת בשביל כל מי שרוצה להשתתף באופן ישיר בתקשורת בינלאומית.”

במילים אחרות, תרגום מחשב יקח על עצמו את התפקיד של הלינגואה פרנקה. בעתיד הקרוב, כל אחד יוכל לדבר ולכתוב בשפת האם שלו, והעולם כולו יבין אותו. לא יהיו יותר מחסומי שפה מטרידים. כל מה שיהיה נחוץ זו תוכנת מחשב מתאימה.

כבר היום אפליקציות סלולריות כגון גוגל תרגום מאפשרות שיחה בין אנשים במצב שבו כל אחד מדבר בשפתו והשני מבין אותו בצורה בסיסית.

בהקשר זה, משאלתו של אוסטלר היא שכל שפה תציג כמות מספקת של נתונים (טקסט ודיבור), כדי לאפשר לדובריה לתקשר עם העולם בעזרת תוכנות מחשב ואפליקציות שונות. אין זה משנה עד כמה נפוצה שפה מסוימת, בעזרת שימוש בתוכנות מחשב כ”לינגואה פרנקה”, כל השפות יהיו שוות.

פורסם ב: תרגום, תרגום שפות

תגיות: לינגואה פרנקה | שפה בינלאומית | שפת מחשב | שפת מכונה