לרגל ‘יום קולומבוס’ שחל ב-11 באוקטובר ומשמש גם כיום השפה הספרדית החלטנו, ב-Trans-That, לעשות עבורכם סקירה קצרה על השפה הספרדית ועל האופן בו הפכה לאחת השפות הכי דומיננטיות בעולם (רמז, זה קשור גם בקולומבוס) ולמה חשוב לשים לב כאשר מתרגמים מסמך לספרדית.
בראשית היתה לטינית
אולי זה יפתיע אתכם, אבל את מקורות השפה הספרדית לא צריך לחפש בספרד אלא דווקא מזרחה ממנה, באיטליה ארץ המגף. בראשית האלף הראשון לפנה”ס חיו באיטליה מספר רב של שבטים שכונו ‘שבטים לטינים’, לקראת המאה השביעית לפנה”ס אחד מאותם שבטים לטיניים מייסד עיר מדינה במבנה הפוליס היוונית בשם ‘רומא’. אחרי תקופה קצרה בה הנהיגו את רומא מלכים, העיר מדיחה את המלך, שואלת אלמנטים מהשיטה הדמוקרטית היוונית ומפתחת את מודל הרפובליקה שיהיה הבסיס לשיטת הממשל ברומא למשך 500 השנים הבאות במסגרתו הנהגת המדינה חולקה תמיד בידי קונסולים שנבחרו לכהונה קצובה בת שנה אחריה הוחלפו בקונסולים אחרים.
הארגון הפוליטי חברתי החדש הזה יחד עם עקשנות ויכולות חדשניות הפכו את הרומאים לגורם הכי דומיננטי וחזק בשכונה והם התחילו להתפשט. תחילה בחצי האי האיטלקי ובהמשך לשטחים נרחבים באירופה, צפון אפריקה והמזרח הקרוב. ספרד הופכת לאחת הקולוניות הראשונות של רומא (בעיקר בגלל מרבצי הכסף העשירים שהיו בה) ולמרות התנגדות עיקשת מצד השבטים הקלטיים המקומיים שנמשכה עשורים ארוכים בשנת אפס לספירה, כאשר הרפובליקה ברומא התחלפה בקיסרות, ספרד היא כבר חלק בלתי נפרד מהמרחב הרומאי וחלק ניכר מתושביה הם כבר רומאים לכל דבר שגם מדברים את השפה של רומא – השפה הלטינית.
בבסיס הספרדית, כמו גם האיטלקית, הן לטינית וולגארית. כלומר, הלטינית המדוברת שהיתה תמיד שונה מהשפה הכנסייתית שאנו מכנים היום ‘לטינית’. היום כשאומרים ‘לטינית’ מתכוונים לגרסה “הספרותית’ של השפה (כמו ההבדל בין הערבית המדוברת לערבית הספרותית). בשל הבדלי הגיאוגרפיה סביר שהיו הבדלי מבטא ודיאלקטים בין הלטינית האיטלקית ללטינית הספרדית כבר בימי קדם, עם השנים והתפוררות האימפריה הפיצול גרם לכך שהתפתחו שתי שפות שונות (למעשה יש עוד שפות שהן גלגול של לטינית וולגארית כמו למשל פורטוגזית ורומנית ולכן שפות אלו גם מכונות ‘שפות רומאניות’).
במקרה של הספרדית המוכרת לנו, היא גם ספגה הרבה השפעות מהערבית (שהגיעה עם הכיבוש בערבי המורי בראשית ימי הביניים) והבסקית (שפה קדומה של אחד העמים הקלטים שכן שרדו ושמרו על חלק מהמורשת התרבותית והלשונית). בכל אופן, הספרדית המוכרת לנו היום, או גרסה מאוד קרובה לה, התגבשה לקראת סוף המאה ה-11.
מגלים עולם חדש בספרדית
בחלק השני של ימי הביניים החלו הממלכות הספרדיות הקטנות להתאחד ולהדוף את הערבים המוסלמים שהקימו בה ממלכה עצמאית. התהליך הזה הושלם בסוף המאה ה-15 כאשר ספרד אוחדה באמצעות הנישואין של פרדיננד מאראגון ואיזבלה מקסטיליה שגם השלימו את הדיפת המוסלמים מחצי האי האיברי. אותם פרדיננד ואיזבלה היו אחראים בשנת 1492 על עוד שני הכרעות היסטוריות, שבין היתר הפכו את השפה הספרדית לרחבת תפוצה במיוחד.
הראשונה היא הפקודה לגירוש יהודי ספרד שהובילה להקמת קהילות חדשות ברחבי אגן הים התיכון, קהילות שגם שימרו במידת מה את הספרדית ותרמו לתפוצתה. ההחלטה השנייה, שמילאה תפקיד מפתח בהפיכת הספרדית לשפה האירופאית המדוברת ביותר בעולם, היתה ההחלטה לתת חסות למשלחת המחקר של כריסטופר קולומבוס שהובילה לגילוי אמריקה ולסיפוח מרבית השטח שבין פלורידה בארצות הברית של היום בצפון אמריקה ועד צ’ילה שבדרומה לשליטה ישירה של הכתר הספרדי. לצעד הזה היו כמה השלכות היסטוריות כבדות משקל. אחת מהם היא שהשפה המרכזית בדרום אמריקה, שלא במקרה נקראת גם ‘אמריקה הלטינית’, היא השפה הספרדית. לכן, כמו שציינו בפתיחה ‘יום קולומבוס’ נחשב גם כ’יום השפה הספרדית’.
העושר האדיר שהביאו הספרדים מהעולם החדש גם שם את ספרד על מפת התרבות והאמנות האירופאית וכמובן שגם הבליט את השפה הספרדית כשפה מרכזית. למשל, בשנת 1605 פורסם בספרדית מה שנחשב לרומן האירופאי הראשון ואחד הספרים החשובים והאייקונים גם בזמננו – ‘דון קישוט איש למנשה’ מאת מיגל סרוונטס.
החל מסוף המאה ה-18 החלו השטחים שכונסו תחת הכתר הספרדי לדרוש עצמאות ולאט לאט הפך אותו שטח ספרדי עצום לשורה של מדינות ובהן מקסיקו, ארגנטינה, פרו, ונצואלה, בוליביה ועוד. הספרדים עברו אך הספרדית נשארה. זה המקום לציין שבגלל ההבדלים הגיאוגרפיים והתמהיל האנושי בכל אזור נוצרו הבדלי דיאלקט בין ספרדית דרום אמריקאית (כמו גם הבדלים קלים בספרדית בין מדינות אמריקה הלטינית השונות) לבין הספרדית שהתפתחה בחצי האיברי ומדוברת בו עד היום.
מורכבות בתרגום לספרדית
ההבדלים הקלים בין הספרדית המדוברת בין מדינה למדינה, כוללים גם הבדלים ומאפיינים תרבותיים ייחודיים שהכרתם עשויה להתגלות כמאוד משמעותית כאשר ניגשים לתרגם טקסט לספרדית. מה שלעין לא מיומנת נראה כניואנס, עשוי להתקבל אצל דובר השפה המקומי כעילגות או חוסר מקצוענות. לכן, בין אם מתרגמים מסמך משפטי ובין אם מתרגמים יצירה ספרותית או כתבה עיתונאית, חשוב לדעת לאיזה קהל דובר ספרדי מייעדים את התרגום.
כי דובר הספרדית בבואנוס איירס אינו דובר את אותה ספרדית של דובר הספרדית במדריד או דובר הספרדית בלימה. לכן, אחד הדברים שאנחנו ב-Trans-That עושים כשאנו מתבקשים לספק תרגום לספרדית, הוא להבין מה מדינת היעד של המסמך ולצוות למשימה את המתרגם הכי מתאים – שחי ונושם את העגה הנכונה.
פורסם ב: תרגום שפות
תגיות: השפה הספרדית | יום השפה הספרדית | יום קולומבוס | ספרדית | תרגום לספרדית | תרגום מספרדית