אמהרית ועברית – שפות דומות אבל שונות

שתיהן שפות שמיות, שתיהן שפות עתיקות אבל האמהרית והעברית הן הרבה יותר מבנות דודות רחוקות. אנחנו מזמינים אתכם למסע בין הדומה והשונה בין השפות, אז למה שלא תצטרפו אלינו?

תוכן העניינים

הסבר קצר על השפה האמהרית

השפה האמהרית היא אמנם שפה שמית, אבל בניגוד לשפה העברית שברור לכולם מה מקורה (גרסה מקומית של הכתב הארמי שהיה נפוץ באימפריה הפרסית) – באמהרית המצב אחר. למעשה, עד היום החוקרים מתווכחים בקשר למקורה של השפה האמהרית ולמקורו של הכתב האמהרי שנקרא פידאל:

יש כאלה שטוענים שהאמהרית היא צאצאית ישירה ממשפחת השפות השמיות, ממש כמו העברית. טענה זו מקובלת כיום ע”י מרבית החוקים
לעומתם, יש כאלה שטוענים שהאמהרית היא שפה מלאכותית שנוצרה כדי לקשר בין קבוצות אתניות שונות. לפי הטענה שרווחת בעשורים האחרונים בקרב חוקרים (בעיקר באתיופיה), כל אחת מהקבוצות האתניות דיברה שפה אתנית אחרת – מה שהפך את האמהרית לשפת תקשורת עצמאית.

האמת היא שמקור השפה לא ממש משנה ל-32 מיליון האנשים שדוברים אמהרית כשפת אם (מה שהופך אותה לשפה הרשמית הנפוצה באתיופיה) ול-25 מיליון האנשים שדוברים אותה כשפה שנייה. יחסית לעברית שאותה מדברים כשפת אם פחות מ-10 מיליון איש, מדובר בהצלחה לשונית חסרת תקדים.

הדומה בין עברית לאמהרית

ניקוד

גם בעברית וגם באמהרית יש ניקוד לאותיות, אבל כאן העסק מתחיל להסתבך. בעברית יש רק 5 סימני ניקוד, אבל באמהרית יש 7 סימנים. בנוסף, באמהרית סימני הניקוד מצטרפים לאותיות ומשנים את צורתן.

אותיות

הן הכתב האמהרי והן הכתב העברי התפתחו כנראה ממקור לשוני משותף, זאת כי בשניהן האותיות די דומות. למרות זאת, יש הבדלים באופן הכתיבה:

האמהרית נכתבת באמצעות כתב הגעז שהותאם לשפה מודרנית (החל מהאלף ה-2 הוא משמש כשפת הקודש בלבד ולא כשפה דבורה), כתב שהתפתח מהכתב הדרום-הערבי העתיק.
העברית התפתחה כנראה מהכתב הפיניקי.

כתוצאה משיטות הכתב השונות יש אותיות ייחודיות לכל שפה. למשל, האותיות צ’ ו-ג’ בעברית והאותיות צ’ דגושה באמהרית.

הפועל

צורת הפועל בעברית ובאמהרית הוא זהה לחלוטין לאור העובדה ששתיהן שפות שמיות. בשתי השפות כל פועל מורכב משורש שאליו מצורפים גוף, מין ומספר.

למשל: הפועל “סברה” (בעברית “שָָבָר”) מורכב מהבסיס ס.ב.ר וכולל תוספת שמציינת זמן עבר, מין זכר (האות ה’) וגוף שלישי יחיד (הוא). כמו בעברית, גם באמהרית כל משפט חייב לכלול בתוכו פועל. עם זאת, באמהרית הפועל תמיד יופיע בסיום המשפט.

השונה בין עברית לאמהרית

היסטוריה

אמנם הן עברית והן אמהרית הן שפות שמדוברות כבר אלפי שנים, התיעוד לגבי העברית ארוך יותר. המקור הקדום ביותר לשימוש בשפה העברית הוא מספר בן סירא שמתוארך למאה ה-2 לפנה”ס.

לעומת זאת, התיעוד לגבי שימוש בשפה האמהרית קיים רק החל מהמאה ה-14 לספירה (אז היא שימשה כלינגוואה פרנקה המקומית), אז פורסמו שירי הקיסר שנחשבים לעדויות הראשונות לשימוש בכתובים של האמהרית.

עם זאת, חשוב לזכור שבכתב האמהרי נעשה שימוש גם בשפות אחרות ולא רק באמהרית. למשל: טיגרית וגעז. התוצאה היא שלאורך השנים התפתחו שינויים בין שפה אמהרית כתובה לשפה דבורה, מה שלא היה בשפה העברית שנחשבה לשפה מתה עד לתחייתה במאה ה-19.

כיוון הכתיבה

אמהרית כותבים משמאל לימין, זאת לעומת העברית שאותה כותבים מימין לשמאל. למה זה קרה? הסבר מעניין מצאנו פה.

מספר האותיות

בעברית יש 22 אותיות (ועוד 5 אותיות סופיות), אבל באמהרית יש 27 אותיות ללא אותיות סופיות. כשלוקחים בחשבון את העובדה שהניקוד משנה את צורת האות (וגם את העיצור, כלומר אופן ביטוי האות), התוצאה היא 189 אותיות באמהרית.

יש כאלה שטוענים שבאמהרית יש 33 אותיות ויש כאלה שסופרים 43 אותיות, כך שמספר הצירופים האפשריים גבוה הרבה יותר.

פונולוגיה

מכיוון שהשפה האמהרית הושפעה משפות אפריקאיות (בעיקר שפות שונות שמדוברות באתיופיה) ולא רק משפות שמיות (שאליהן משתייכת העברית) – הגיית המילים בה שונה מאשר בעברית. למשל:

האות כ’ בעברית נהגית כ-צ’ באמהרית
האות ז’ בעברית נהגית כ-ג’ באמהרית. לכן, כדוגמה אומרים באמהרית “גרוע” (“זרוע) בעברית)
האות ת’ בעברית נהגית כ-ד’ באמהרית