תרגום השבעים - תרגום התנ"ך מעברית ליוונית והאתגרים שהוא מציב לחוקרים

נכון שדיברנו כבר על תרגום השבעים כאן, אבל מכיוון שהתרגום הידוע לנו כיום אינו התרגום המקורי (בעיקר כי התרגום נעשה ליוונית שכבר אינה בשימוש) החלטנו להרים את הכפפה. ובמילים אחרות – להקדיש מאמר נפרד לתרגום הראשון של התנ”ך מעברית ליוונית, הפרויקט הראשון בעולם של תרגום בקנה מידה גדול.

תרגום ה-70 היה אמור לשמש את היהודים ההלניסטיים באזור אגן הים התיכון, אבל עם הזמן אימצו אותו הנוצרים לחיקם – מה שגרם ל-2 תוצאות. מחד היהודים הפסיקו לעשות בו שימוש, אבל מאידך הנוצרים הגדירו אותו בתור הברית הישנה. חלקם (הנוצרים האורתודוקסיים) אף רואים בו את הנוסח המקודש היחידי.

היו כנראה 2 סיבות לביצוע התרגום (הדרישה כנראה הגיעה מהמלך תלמי): הסיבה הראשונה היא להקל על יהודי אלכסנדריה ללמוד את המקרא, אבל הם כנראה גם רצו להעלות את קרנו של התנ”ך מעצם הכנסתו לספריית אלכסנדריה – הספרייה הגדולה לתקופתה.

תוכן העניינים

השינויים בתרגום השבעים

חשוב לזכור שתרגום השבעים אינו מקשה אחת אלא כ-50 חיבורים ועיבודים שונים של התרגום. חשוב לזכור שהתרגום נעשה ליוונית שנקראת “קוינה” שאינה יוונית קלאסית – מה שמוכיח שהתרגום יועד לקהל הרחב (הפזורה היהודית בעולם ההלניסטי) ולא לקהל המשכיל יותר.

העובדה שהתרגום נעשה ע”י מתרגמים שיוונית אינה שפת אימם היא משמעותית. למעשה, כבר התרגום המקורי אינו מדויק והוכנסו בו שינויים שונים. יש כאלה שטוענים שהשינויים נעשו רק בעותק שנמסר למלך תלמי (שהזמין את התרגום), בעוד פשוטי העם עשו שימוש בעותקים ללא שינויים.

תהיה התשובה אשר תהיה, השינויים בתרגום הביאו את חז”ל לפסול אותו כתרגום לגיטימי. אמנם בתלמוד הבבלי מדובר על 15 שינויים למרות שבפועל יש רק 4 שינויים, אבל יש להם חשיבות. למשל:

במקומות רבים בטקסט תורגמה המילה העברית “גם” למילה היוונית “לפחות” – מה שמשנה פעמים רבות את משמעות הטקסט.
לעומת זאת, במקרים רבים תורגמה המילה “משיח” למילה “כריסטוס” בעלת ההקשרים הנוצריים.
המשפט הפותח של התנ”ך “בראשית ברא אלוהים” תורגם ליוונית כ: “אלוהים ברא בראשית”

תרגום השבעים – חז”ל פוסל, החוקרים מתלבטים

לאור העובדה שתרגום השבעים מבוסס על טקסט שנכתב לפני נוסח המסורה (כנראה במאה -3 לפנה”ס, הרבה לפי שהועלו על הכתב טקסטים יהודיים קאנוניים אחרים), החוקרים חיפשו את הנוסח העברי העתיק ביותר שממנו שאבו שני הנוסחים.

התעלומה נפתרה חלקית כאשר נמצאו המגילות הגנוזות. מלבד טקסטים עבריים קדומים שעזרו לפתור את תעלומת מקור הטקסט, התגלו במערות גם עיבודים של תרגום השבעים. המגילות הגנוזות הביאו את החוקרים להאמין שאפילו לנוסח המסורה יש כמה נוסחים, מה שהביא למסקנה שאפילו בנוסח המוכר לנו (ובטח לאנשי אותה תקופה) היו שינויים בטקסט.

המשמעות כאן כפולה: מצד אחד – הניסיון למצוא טקסט ראשוני אחיד הוא כנראה בלתי אפשרי, זאת כי אנחנו לא יודעים (וכנראה לא נדע לעולם) מה היה המקור העברי שעליו התבסס תרגום ה-70. מצד שני – קשה עד בלתי ייתכן לעמוד על מקור השינוי שנעשה בטקסט ובהתאם גם בתרגום.

ספר ירמיהו כמשל

החוקרים מצאו מאות הבדלים בין הטקסט המוכר לנו (נוסח המסורה) לבין תרגום השבעים הן מבחינת נוסח, סגנון, מינוח ואפילו בסדר העריכה של הפרקים. לאור זאת חלק מהחוקרים העלו את חשיבותו של תרגום ה-70 על חשבון נוסח המסורה.

למשל, מכיוון שספר ירמיהו בתרגום ה-70 קצר מזה של נוסח המסורה, מאמינים שתרגום השבעים הוא כנראה הטקסט המקורי של הספר- מה שאומר שהטקסט המוכר לנו מנוסח המסורה הוא כנראה הרחבה של התרגום ולא להיפך. (בדיוק הפוך ממה שהיה מקובל לחשוב עד כה)

אתגרים בתרגום השבעים

האתגר העיקרי בתרגום השבעים נובע מהמעבר משפה שמית (עברית) לשפה הודו-אירופית (יוונית), מה שמצריך העברה של מושגים תרבותיים (היום קוראים לזה לוקליזציה) והתמודדות עם אוצר מילים שונה. לכן כפי הנראה עסקו במלאכה מספר מתרגמים בעלי רמות ידע שונות, מה שהוביל למגוון הן בשיטות התרגום והן באוצר המילים שבו הם השתמשו. והנה כמה דוגמאות:

אלוהים

סוגיית האלוהים היא סוגייה מרכזית בתרגום השבעים. למשל:

בתרגום של מגילת אסתר מופיע שם האלוהים למרות שהוא לא מופיע במקור
במקומות שונים נעשתה האנשה של האלוהים. למשל הפסוק “ותמונת ה’ יביט” (במדבר, פרק י”ב, פסוק ח’) תורגם ל- “כבוד ה’ יביט”.
במקומות רבים אחרים לא תורגם השם המפורש של האלוהים והוא הושאר בעברית

סגנון

בתרגום משולבים מדרשים שונים, הן של חז”ל והן כאלה שאינם מופיעים אצל חז”ל. במקרים מסוימים (ספר משלי) התרגום כולו נושא אופי של מדרש.

בנוסף, מכיוון שהתרגום נעשה ע”י יהודים למען יהודים – יש בו העתקות של המבנה הלשוני היווני שלא מובן לקורא היווני. למשל, הביטוי “נאסף אל עמיו” תורגם בצורה מילולית

שמות

שמות המקומות הוחלפו בשמות מודרניים (יחסית לתקופה כמובן). למשל, בפסוק “ארם מקדם ופלשתים מאחור” (ישעיהו פרק ט’ פסוק י”א) תורגמו הפלשתים ל”יוונים” וארם ל”סוריה”

השפעות תרגום השבעים במהלך השנים

למרות שתרגום השבעים נדחה ע”י חז”ל והיהודים הפסיקו להשתמש בו, ההשפעות הלשוניות שלו ממשיכות עד היום. לפניכם כמה דוגמאות:

בתרגום השבעים תרגמו את הביטוי “ארץ כוש” (בראשית, פרק ב’, פסוק י”ג) לאתיופיה – מילה שמתארת את המדינה גם עכשיו. הם אפילו תרגמו את המונח ” אשה כשית” (במדבר, פרק י”ב, פסוק א’) ל”אתיופית”.
המילה “כופר” (בראשית, פרק ו’, פסוק י”ד) שמתוארת כאחד האלמנטים בתיבת נוח תורגמה למילה “אספלט”, זאת למרות שחז”ל פירשו אותה כ”זפת”.
הביטוי “קול קורא במדבר” (ישעיהו, פרק מ’, פסוק ג’) הוא כנראה תוצאה של טעות פסיק בתרגום השבעים, זאת כי לפי טעמי המקרא יש לכתוב “קול קורא: במדבר פנו דרך ה'”
וכמובן – המילה חשמל שמופיעה ביחזקאל א’, פרק ד’, פסוק כ”ז תורגמה בתרגום השבעים ל”אלקטרו” ומאז הכל היסטוריה.

לסיכום

עצם התרגום של המקרא ליוונית נתפס כאירוע שלילי, זאת מתוך חשש (וכנראה מוצדק לאור הדוגמאות שהבאנו לעיל) שהתרגום עלול לשנות את משמעות הדברים ולפגוע בקדושתם. ולמרות הכל, תרגום השבעים הוא כנראה דוגמה מצוינת לאתגרים שבהם נתקלו המתרגמים כבר בעבר.

אמנם יש הבדלים בין הגרסאות ובעיות בתרגום, אבל תרגום השבעים עשה את שלו. למעשה, כבר בתקופתו היו כאלה שלא יכלו להתעלם מההתפשטות שלו בעולם. למשל, רבן שמעון בן גמליאל התיר לכתוב את התנ”ך בשתי שפות בלבד: עברית ויוונית. אמנם עברו מאז כ-2000 שנה, אבל גם היום תרגום מעברית ליוונית הוא אתגר. דברו איתנו ונשמח לעזור לכם לצלוח אותו.

פורסם ב: שירותי תרגום

תרגום השבעים – תרגום התנ”ך מעברית ליוונית והאתגרים שהוא מציב לחוקרים