הנאשם: השפה שלכם. בגללה אין לכם מספיק חסכונות!

מעשנים? לא מבקרים בחדר כושר? אין לכם תוכנית חסכון? יתכן, כי הכל קורה באשמתה של השפה שלכם

כן, יתכן כי הכותרת הזו נראית קצת מטופשת אבל בואו ניקח לדוגמא את העם האמריקאי. באופן כללי, הם ידועים כבזבזנים. נשאלת השאלה למה? האם יתכן שזה בגלל השפה האנגלית? נשמע אבסורדי, אבל המתינו רגע לפני שאתם רצים להסיק מסקנות.

בשנות ה-30 של המאה העשרים הונח שמה שאנשים קוראים, כותבים ומדברים – עוזר להגדיר כיצד הם רואים את העולם. דוברי שפות, שבהן לא קיימת הגדרה נפרדת לצבע כתום וצהוב, באמת חוו קשיים בהבחנה בין שני הצבעים. דוברי שפה שבה אין הבחנה בין “ימין” ו”שמאל” מתמצאים לפי צפון, דרום, מערב ומזרח, מה שתרם רבות להבנה המצויינת שלהם של סימנים גיאוגרפיים ואסטרונומיים.

דוברי שפות בהן אין זמן עתיד מובהק

לא מזמן כלכלן בשם קייט צ’אן פירסם את עבודתו, בה טען שדוברי שפות בהן אין זמן עתיד מובהק – מתייחסים ביתר אחריות לתכנון העתיד שלהם. אפשר לראות את זה בעזרת דוגמא: באנגלית אומרים: “I will go to the play tomorrow” (אני אלך למשחק מחר). אפשר להגיד שזאת דוגמא לזמן עתיד “ברור ומובהק”. בסינית-מנדרינית, וגם בפינית, שפות בהן זמן העתיד מודגש פחות, אומרים לרוב משהו בסגנון ” אני הולך מחר למשחק.”

קייט צ’אן העלה השערה, שאנשים שמדברים בשפות, בהן זמן העתיד פחות מודגש, מקדישים יותר זמן לחשוב על העתיד שלהם, בגלל שמבחינה דקדוקית-הם מקבלים אותו כמו זמן הווה. הוא חקר, אילו שפות אירופאיות הן בעלות זמן עתיד יותר מודגש ואילו פחות, ולאחר מכן השווה את הנתונים הללו עם התנהגויות נפוצות של אנשים שמשפיעות על כמה פרמטרים בעתיד שלהם, כמו עישון, חסכונות ועוד.

בסופו של דבר הוא גילה שכ-30% מהאנשים דוברי השפה בעלת זמן-עתיד-פחות-מודגש (כמו גרמניה, פינלנד, אסטוניה ועוד), משתדלים לחסוך כסף, כ-24% נמנעים מעישון וכ-29% עושים כושר גופני באופן קבוע.

ישנם עוד כמה נתונים מעניינים בהמשך המחקר. למשל, צ’אן עשה מחקר השוואתי של אנשים, שנולדו וגדלו בתוך אותה המדינה, כשהוא לוקח בחשבון נתונים כמו גיל ומספר הילדים. הנתונים שהתקבלו היו דומים: דוברי שפה עם זמן עתיד פחות מובהק הראו נטיה סטטיסטית ברורה ומודגשת, מכוונת עתיד, אפילו במדינות כמו שוויץ, בהן חיים נציגים של השפה הצרפתית עם זמן עתיד מודגש, ונציגים של השפה הגרמנית עם זמן עתיד מוחלש.

ההשוואה שנעשתה ע”י צ’אן ספגה ביקורת קשה ממספר כלכלנים ובלשנים והם קראו לה שטחית ומגעילה. הספקנים שבהם שערכו אנליזה משלהם גילו לתדהמתם שצ’אן כנראה צודק.

השפה משקפת את ההבדלים העמוקים שמשפיעים על התנהגותם של אנשים לחיסכון בכסף

עבודתו התפרסמה ב-American Economic Review journal. מה שמעניין הוא שבכתבה הוא הביע הכרת תודה למבקריו, בייחוד לאלה שתגובתם היתה השלילית ביותר. לסיום צ’אן ציין ש”אחת הנקודות החשובות בפרשנות של תוצאות אלה היא האפשרות שהשפה אינה גורמת, אלא משקפת את ההבדלים העמוקים שמשפיעים על התנהגותם של אנשים לחיסכון בכסף.”

שפות מאחדות קבוצות גדולות של אנשים, אבל את אותו הדבר עושה גם דת, תרבות, ערכים, והיסטוריה משותפת. האם החסכונות הגרמנית נובעת כתוצאת מכך שהשפה שלהם מגנה עליהם מבזבזנות יתר? או שהסיבה בכל זאת בהם… הגרמנים?

לשאלה הזאת אין תשובה חד משמעית. ובכל זאת עבודתו של החוקר, למרות אי סבירות השערותיו, לא נראית כזו מופרכת. “בסך הכל המסקנות שלי תואמות במידה רבה את ההשערה ששפות עם שימוש הכרחי בזמן עתיד תורמות לכך שאנשים ישימו פחות לב לעתידם”.

איך שלא יהיה, כנראה שאם יש לכם נטיה לדחיינות, קרוב לוודאי שזה לא יפריע לכם ללמוד את השפה האסטונית, ללמד תרגום או לכתוב חיבור מעורר השראה בזמן הווה בלבד.

העתיד עבורכם אמנם עשוי להיראות מאוד רחוק ולא בהישג יד, אבל זה לא משהו שימנע ממכם לרכוש שפה אחרת כפי הנראה. כנראה שפשוט תראו אותה באופן שונה מאשר דוברי השפה כשפת אם וזו אולי אחת הסיבות למה כדאי לכם להיעזר במתרגם ששפת האם שלו היא השפה אליה הוא יתרגם.

פורסם ב: לוקליזציה, תרגום שפות

תגיות: איך לבחור מתרגם | זמן הווה | זמן עתיד | מתרגם | שפה | שפה איטית | שפה מהירה | שפת אם