כולם יודעים שבנייה של אפליקציה היא עניין מורכב. השקעה של זמן, אנרגיה וכסף, בדיקות אינסופיות, חשיבה על כל הפרטים גדולים כקטנים ולבסוף – השקה של האפליקציה ויצירת בסיס ראשוני של משתמשים.
אז איפה הבעיה? הבעיה היא שפיתוח אפליקציה היא רק ההתחלה. כדי להפיץ את האפליקציה שלכם ברבים נדרש לרוב להגיע לקהלי יעד בחו”ל, כך שאתם יוצאים מהחממה היחסית של השוק המקומי לעולם הגדול – מה שמצריך תרגום של האפליקציה.
רוצים דוגמא? בבקשה. אפליקציית הניווט וייז היא אמנם המצאה ישראלית, אבל כולם על פני הגלובוס מכירים אותה הודות לפעולה אחת – תרגום לשפות שונות שמאפשר שימוש באפליקציה במדינות יעד רבות.
אבל איך עושים את זה נכון ומבטיחים שגם אתם תהיו כמו וייז לפחות? המשיכו לקרוא וגלו את הפתרון שיתאים האפליקציה שלכם לעולם – מה שיגרום לכם להיות שחקנים ראשיים בליגה של הגדולים.
מה כולל תהליך של תרגום אפליקציה ומה האתגרים שהוא מעלה?
תהליך של תרגום אפליקציה נחשב לעניין מקצועי לעילא ולעילא הודות לשלבים השונים:
- קבלת קבצים בכל פורמט שהוא.
- בדיקה טכנית של הקבצים שנשלחו והתאמתם לתרגום אנושי.
- הכנת הקבצים לתרגום.
- שליחת הקבצים לתרגום כולל הגהה.
- הרצת בדיקות איכות של התרגום.
- סבב תיקונים במידה ונדרש.
בנוסף, בתרגום אפליקציות נדרש מתרגם שמומחה במספר תחומים. לא רק בשפת היעד ובשפת המקור, אלא גם בתחום הטכנולוגי ובתחום הדעת הספציפי שבו עוסקת האפליקציה (למשל ניווט).
כמו כן, המתרגם צריך לעשות הבחנה בין הפקודות השונות באפליקציה, למשל בין התוכן בין הפקודות שאותו יש לתרגם ובין הפקודות הממוחשבות שנכתבו בקוד כלשהו. הבחנה זו מהותית כי תרגום של הפקודות ושל הקודים יכול לפגוע בפעולתה של האפליקציה.
אתגר נוסף הוא לשמור עד כמה שאפשר על תרגום טבעי של האפליקציה, כך שכל משתמש בכל מקום יוכל להפעיל אותה בנוחות ולהרגיש כאילו נוצרה עבורו. תרגום כזה לא רק מושך את התודעה של לקוח הקצה, אלא גם גורם לו להיווכח בחשיבותה של האפליקציה ובנחיצותה עבורה – מה שמהווה אלמנט שיווקי מהותי.
חשוב לזכור שתרגום אפליקציה הוא לרוב תהליך ארוך, זאת מכיוון שהוא נעשה בשלבים. לרוב מתרגמים אלמנט מסוים, שולחים לאישור הלקוח ורק לאחר שהתיקונים הנדרשים בוצעו (אם וכאשר יהיו) – יימשך התרגום של האפליקציה.
באופן הזה תרגום של כל אלמנט באפליקציה תלוי באלמנט הקודם, כך שהתרגום נעשה באופן רציף ולא נעשית חלילה עבודה כפולה.
אתגר תרגום האפליקציות וההתאמה הטכנית
תרגום אפליקציה דורשת הרבה יותר מטכניקה (כמו למשל במקרה של תרגום תעודות) מסיבה אחת – לאחר התרגום אתם תידרשו לבצע ניהול תוכן בשפות שונות. לכן, תרגום אפליקציות חייב להיעשות בשיתוף פעולה צמוד עם מפתחי האפליקציה במטרה משותפת – להתאים את האפליקציה לתרבות הספציפית של קהל היעד.
אחד האמצעים שמסייעים לעמוד במשימה המורכבת הזו הוא התאמה טכנית. למשל, החלפת אופן הכתיבה מימין לשמאל (כמו בעברית) לכתיבה משמאל לימין (כמו באנגלית), התאמה טכנית לממשק הטכני במדינת היעד, שינוי תמונות ותוכן גרפי, אייקונים, צבעים ועוד.
התאמה טכנית היא עניין למתכנתים שלכם ולמתרגמים יש אתגרים אחרים וקשים לא פחות. בראש ובראשונה – לוקליזציה, כלומר התאמת התרגום לתרבות ולרגישות הייחודית של קהל היעד. למשל, מבחינת אופן הכתיבה של תאריכים, שעות, פרטי קשר וכו’. זה אולי נראה על פניו קטנוני, אבל ממש לא.
למעשה, לוקליזציה של אפליקציה מציבה את האפליקציה שלכם בשורה הראשונה, מאפשרת לכם לבנות מוניטין בינלאומי, חוסכת לכם הרבה כאבי ראש עתידיים (כאלה שנובעים מאי הבנה, מבורות או מחוסר הכרות תרבותית או סתם מפירוש לא נכון של התוכן) ובעיקר – מאפשרת להגדיל את הרווחים מהפיתוח שלכם גם בחו”ל.
חשוב לזכור שניתן לבצע תרגום של אפליקציה בצורה איכותית ומקצועית ללא לוקליזציה, אבל יש בכך סיכון. רק תרגום ולוקליזציה של אפליקציה שמבוצעים במקשה אחת דרך אותה חברת תרגום מבטיח הצלחה, הן שלכם והן של האפליקציה כך שהן יופיעו בחנות האפליקציות הגדולות. (גוגל פליי, חנות האפליקציות של גוגל ואחרים).
פורסם ב: תרגום אתרים
תגיות: תרגום אפליקציה