03-6706616
כאשר נתפס בשבי טרוריסט או חייל זר, מי מתרגם את דבריו במהלך החקירה? על אף שזה נשמע כמו עוד משימה פשוטה לביצוע אין הדבר קל מכיוון שלא מספיק לתרגם את דבריו של הנחקר בצורה נאמנה למקור אלא גם לשים לב לניואנסים הקטנים החבויים בין המילים. בטח ובטח כשהדובר רוצה להסתיר כמה שיותר מידע.
לעיתים יש ערך גדול יותר לנאמר בין השורות מאשר לדברים עצמם. יתרה מכך, מידע שנאסף במהלך החקירה מהווה לעיתים קרובות בסיס למהלכים טקטיים צבאיים או הגדרה מחדש של קווי מדיניות ממשלתית ולכן עבודת תרגום דברי טרוריסטים חייבת להתבצע עם מלוא תשומת הלב.
מתרגמי הצבא נוכחים במהלך החקירה ומאזינים לדברי הנחקר הנאמרים באנגלית, ערבית, פרסית או כל שפה אחרת. לאחר מכן הם מתרגמים את הנאמר לשפה העברית. מתרגמים אלו אינם בקיאים בשפה הזרה כמו דובר שפת אם אך מכירים אותה בצורה טובה יחסית.
במאמר זה נתמקד בתחקורם של עצורים או חשודים בביצוע פעולות טרור אשר דוברים את השפה הערבית בישראל ובעולם. יש לא מעט מקרים של חשודים בביצוע טרור ממדינות שונות אשר אינם דוברי ערבית אך מכיוון והתהליך הבסיסי דומה נתמקד בשפה אחת.
תהליך התרגום במקרה של מעצר חשוד בטרור
ראשית – הקלטה ומציאת מתרגמים נוספים
התחקורים מוקלטים על מנת שכל הנאמר יוכל להיבדק מאוחר יותר על ידי מומחים נוספים. על החוקרים לוודא אם יש צורך בבדיקה נוספת של ההקלטות לאחר החקירה, עליהם לוודא שאכן יש להם מתרגמים מקצועיים יותר מהמתרגמים הצבאיים אם מתעורר צורך בבירור משפט זה או אחר ושההקלטות נעשות באיכות גבוהה.
הקלטת התחקורים, למרות שהיא כלי יעיל מאוד, היא גם מסוכנת מאוד. גורמים שונים כמו סוכנויות ידיעות, קבוצות לשמירה על זכויות אדם ואחרים ישמחו לשים את ידם על ההקלטות הללו כדי לנסות ולהוכיח שהחקירות נעשו שלא כחוק.
שנית – היעזרות בדוברי שפת אם מקומיים
מקומיים, דוברי הניב הערבי המקומי, מובאים לא פעם בכדי לסייע בתקשורת עם החשוד בטרור. עבור זר נדרשות שנים רבות של ישיבה בארץ זרה על מנת לשלוט כראוי ברזי השפה ובסלנג, לכן, מציאת מקומי דובר השפה הערבית היא פתרון מוצלח אך כזה שטומן בחובו גם סיכון מסויים של חשיפת שיטות חקירה.
בנוסף, שיטה זו אינה מבטיחה בודאות את יכולתו של המקומי להסביר את הדקויות בדבריו של העצור והיא גם לא מבטיחה את יכולתו של המתרגם להתמודד עם צפייה בחקירה קשה.
תרגום של חקירות בימים אלה
לאור כל האמור לעיל נדרשת כאן עבודת צוות אם כי מגושמת מעט. חייל בעל הכשרה מוגבלת בשפה הערבית עובד בשיתוף פעולה עם מתרגם מקומי בכדי לתשאל עצור בחשד לביצוע מעשי טרור. התוצאה המתקבלת היא כעין “טלפון שבור”, (ממש כמו המשחק מתקופת הילדות: אחד בוחר משפט ולוחש אותו לזה שלידו וכן הלאה).
בסוף התהליך המשפטים שנאמרו כבר התעוותו במידה מסויימת אך עדיין הם מאפשרים לחוקר לזהות מילות מפתח חשודות, משפטים שנאמרו בטון מסויים ואפילו משפטים מחשידים שלוו בתנועות גוף לא רצוניות. במקרים הללו, חוזרים אל החשוד ומתחקרים אותו על אותן הנקודות שוב ושוב עד לקבלת תשובה אמיתית.
ליכולות המתרגמים והחוקרים יש חשיבות גדולה עצומה מכיוון שאין בשיטות חקירות אלה שימוש בטכנולוגיה. את המלאכה מבצעים רק בני אדם שנעזרים בכלים מוגבלים, ניסיון ואינטואיציה.
מה עושים הצבא וסוכנויות המודיעין בכדי לתת פתרון לסוגיה זו?
למעשה, לא קיימת תשובה ברורה. למרות קיום מספר תוכניות ממשלתיות לקידום לימודי שפות, תקציב הניתן לבתי ספר עבור לימודי ערבית וגיוס אנשים הדוברים שפות אלו ישנו עד כה שיפור קטן בלבד במצב.
מכיוון שלמידת שפה היא תהליך ארוך ומיגע מתרגם יכול ללמוד שנים רבות עד שיתקבלו תוצאות הנראות לעין. למרבה הצער, שנים רבות הן זמן המתנה ארוך מדי, בטח במצב של היום.
לסיכום
החוקר שמבצע את חקירת החשוד בביצוע טרור לעיתים לא דובר את השפה כלל ונעזר במתרגם שמצידו נעזר לעיתים במקומי דובר השפה ולכן קל להבין איך מתרחשות שגיאות, טעויות והשמטת פיסות מידע חשובות. לעיתים יש גם השפעה מיידית על חיי אדם וחיילים כתוצאה מחקירות כאלו.
פורסם ב: תרגום שפות
תגיות: חוקר | טרור | טרוריסט | מלחמה בטרור | מתרגם צבאי | ערבית | שפה ערבית