מורה נבוכים לעבודה מול מכון התקנים

מבקר המדינה התריע ב-2013 שמכון התקנים אינו מעודד תחרות והוא לא הראשון. ועדה בראשות סיני דויטש מ-2002 בדקה את הנושא והגישה את מסקנותיה. אלה אומצו ע”י הממשלה ב-2004, אך דבר לא השתנה.

גם דו”ח מבקר המדינה מ-2007 והמלצות ועדת טרכטנברג מ-2011 הגיעו לתובנות דומות. למשל: “קשיים בתהליך הייבוא וקיומה של בירוקרטיה מיותרת, מעכבת של הייבוא לארץ, מייקרת אותו ומהווה חסם של ממש בייבוא טובין” (מבקר המדינה).

בסדרת כתבות בעיתון דה מרקר נטען שמכון התקנים מקשה על יבואנים קטנים, שהוא אינו מכיר בארגוני תקינה זרים (אמריקאים ואירופאים) למרות הנחיה ברורה של הממשלה – מה שהביא את העיתון להכרזה שמכון התקנים הוא (לדבריו) “משאבה של כסף שגורמת רק נזק“.

למרות זאת, לא הרבה השתנה מאז. אמנם מ-2021 נכנסה לתוקפה רפורמת היבוא שמבוססת על חוק ההסדרים מהשנים 2017-2018. למשל, הותר יבוא של מוצרים ע”ב הצהרת היבואן בלבד שהם עומדים בתקינה בינ”ל, אבל זה לא מספיק.

תוכן העניינים

ולמה זה כל כך חשוב? תפקידו של מכון התקנים

מכון התקנים הוא הסמכות הישראלית היחידה שמעניקה ע”פ חוק התקנים מ-1953 תווי תקן ישראליים. מכון התקנים פועל ב-3 תחומים עיקריים: תקינה ישראלית, בדיקות מעבדה ומתן תעודות למוצרים ולשירותים – מה שהופך אותו לגורם הישראלי בעל ההרשאות הנרחבות ביותר בתחום זה.

המטרה של מכון התקנים היא להגן על הצרכנים ובכך להבטיח 2 אלמנטים: את בטיחותם ובריאותם של הצרכנים ואת השמירה על איכות הסביבה. לצורך כך מעניק מכון התקנים 3 סוגים של אישורים ותעודות בדיקה:

תו תקן – מסמך שמפרט דרישות טכניות (של המוצר/שירות/תהליך) שמוכיח התאמה לייעוד ומפרט את תכונות המוצר/שירות/תהליך, כלומר מאשר את איכותו של המוצר/שירות/תהליך ואת התאמתו לדרישות התקן.
תו בטיחות – סימן שמאשר שהמוצר/שירות/תהליך מתאים לתקן מבחינה בטיחותית.
תו ירוק – סימן שמאשר שהמוצר/שירות/תהליך עומד בקריטריונים סביבתיים.

עם זאת, לפי דו”ח של מכון קהלת מ-2016, מכון התקנים הוא יותר מכך. בדיקת מכון קהלת העלתה שבתחום הפיתוח של מסמכי תקינה ובדיקות לתעשייה, למעשה מכון התקנים מחזיק לפי חוק במעמד של מונופול.

איך כל זה התחיל ומה זה אומר מבחינתכם כיבואנים היום?

מכון התקנים נולד בשנות ה-50 כפועל יוצא של הרעיון לסבסד את החקלאות והתעשייה המקומיים, כאשר אחת הדרכים הייתה יצירת מערכת של הגנות שנועדו להקשות על ייבוא לארץ – מה שנתפס בתור תחרות.

בשנת 1985 (בעקבות תוכנית הייצוב הכלכלית) נפתח השוק הישראלי לייבוא והתעשייה הישראלית עברה תהליך מודרניזציה, מה שהביא את מדינת ישראל לחתום על הסכמי סחר ולהסיר הגבלות קודמות על הייבוא.

אחד החידושים היה הכנסת מוצרים ושירותים בעלי תקנים ממדינות אחרות. עם זאת, עד היום נדרשים יבואנים לקבל תו תקן ממכון התקנים הישראלי, גם כאשר יש למוצר תקן מחמיר זר (אמריקאי, גרמני, אירופאי וכו’).

אמנם נעשו שינויים בחוק התקנים ב-2013 ונכנסה לתוקפה רפורמה בייבוא, אבל אם אתם יבואנים או יצואנים תידרשו לעבור את הרגולוציה של מכון התקנים. המשמעות היא שכדי לקבל אישור לייבוא לארץ, אחד האלמנטים שנדרשים מכם הוא תרגום של קבצי מקור בשפות זרות.

למשל: ספרי מוצר, מדריכים למשתמשים, מפרטים הנדסיים, מדריכי התקנה והפעלה ועוד. אחד התחומים שבהם התרגום קריטי במיוחד הוא תחום הפארמה, כאן תדרשו לתרגם עלונים למשתמשים, תוצאות מעבדה, תוויות של מוצרים, הוראות בטיחות ועוד.

אז מה עושים? פונים לחברת תרגום

מכיוון שאתם כיבואנים לא יכולים להרשות לעצמכם לחכות לשינויים (אם וכאשר יהיו) במכון התקנים, כדאי שתיקחו את העניינים לידיים שלכם. אנחנו כמובן לא ממליצים לעבור על החוק או לקחת אותו לידיכם, אלא להפיק את המיטב מהמצב הקיים.

ובמילים אחרות – לפנות לחברת תרגום איכותית ומקצועית בעלת ניסיון של תרגום מסמכים לצורך הגשתם במכון התקנים.

ולא, זה לא ממש משנה מאיזה שפה ואיזה מסמכים אתם מתרגמים לעברית מכיוון שמדובר במסמכים שמהותיים לעסק שלכם – יש לוודא שחברת תרגום מסוגלת להנפיק הצהרת מתרגם שמעידה על נכונות התרגום ונאמנותו למקור.

המשמעות היא שבכל מקרה שמכון התקנים יבדוק את התרגום (למשל במקרה חלילה של תאונה או כשל שמערבים את המוצר שלכם) – אתם מכוסים מכל הכיוונים ובעיקר מבחינה משפטית