03-6706616
אין ילד, נער או אדם בוגר בישראל אשר לא שמע על אליעזר בן יהודה – מחייה השפה העברית. אולם, מה משמעות התואר – ‘מחייה השפה העברית’? מדוע צריך היה להחיותה? האם הייתה זו ‘שפה מתה’? מה היה עיקר השימוש בה? האם ייתכן כי אדם אחד החייה שפה בשלמותה? בכדי להכיר באופן טוב יותר את אליעזר בן-יהודה ואת פועלו, אל לשאלות אלה להיוותר ללא מענה.
מי אתה אליעזר בן יהודה?
אליעזר בן-יהודה נולד ברוסיה בשנת 1858 בשם אליעזר-יצחק פרלמן. בהגיעו לגיל 18 החל בן-יהודה ללמוד בישיבה בה נחשף לשפה העברית ולתנועת ההשכלה. כבר בגיל צעיר זה החל בן-יהודה לגבש את משנתו ואת עיקרי תפיסתו באשר לחשיבות השפה העברית ובאשר לחשיבות השימוש בה כשפת היום-יום.
בשנת 1879 פירסם מאמר פוליטי ראשון בו טען כי תקומת העם היהודי תיתכן בארץ ישראל בלבד ותוך שימוש בשפה העברית. זאת, מכיוון שאין לאום ללא שפה משותפת. בשנת 1881 עלה ארצה והחל לפעול באופן נמרץ להגשמת מטרתו.
לאילו מטרות שימשה הלשון העברית?
לאורך ההיסטוריה של העברית ועד שלהי המאה ה-19 שימשה השפה הזו בארץ ובקרב יהודי העולם כולו כשפת קודש. כתוצאה מהעובדה כי השפה העברית קיימת הייתה אלפי שנים למטרות ולשימושים מרכזיים של תפילה ולימוד קודש היו חסרות בה מילים רבות והכרחיות לשימוש יום-יומי. שני מחסומים משמעותיים עמדו בפני בן-יהודה. האחד, חברי הישוב האורתודוכסי ניסו בכל כוחם לשמר את הלשון העברית כשפת קודש וחששו מחילולה תוך שימוש בה כשפת יום-יום.
ואילו האחר נעוץ היה בחוסר השימושיות שבה בעקבות החוסר במילים רבות לניהול תקשורת מודרנית תקינה. אם כן, הלשון המדוברת בישראל לא הייתה העברית המודרנית בה אנו מורגלים כיום, אלא תושבי הארץ דיברו למעשה בלשונות המוצא שלהם: ערבית, יידיש, לאדינו ושפות נוספות. מצב זה לא היה מקובל על בן-יהודה ואותו הוא חתר כל חייו לשנות.
השפעתו של אליעזר בן יהודה על השפה העברית
אין ספק כי חייו של אליעזר בן-יהודה שזורים כחוט השני בתקומתה של השפה העברית. אולם במה בא לידי ביטוי עיקר השפעתו על תהליך תחיית השפה? ניתן להבחין בהשפעתו הרבה של בן-יהודה על תהליך תחיית השפה העברית בכמה מישורים והיבטים.
מודעות, התעוררות, רעיונות וסמלים: דמותו של בן-יהודה מזוהה יותר מכל עם חידושים והמצאות שמטרתם המרכזית היא העשרת הלשון העברית והפיכתה לשמישה ולמתאימה לצורכי היום-יום. אולם, מעבר לתרומתו הרבה של אליעזר בן-יהודה בחידוש השפה, בהשלמת אוצר המילים שלה ובהעשרתו הרי שתרומתו המרכזית נגעה דווקא ליצירת מודעות, תנופה, רעיונות וסמלים למהלך תקומת השפה.
אם כן, תרומתו המשמעותית ביותר של אליעזר בן-יהודה בנושא היא בהיותו ‘אבי תקומת השפה’, האדם שהנהיג את ‘הפילוסופיה של תחיית הלשון העברית’. הוא הראשון אשר קרא בפומבי ובגלוי לחידוש השפה ולשימוש בה כשפת לשון. הוא זה שפרסם מאמרים רבים בפומבי בהם פיתח את רעיונותיו. הוא זה שלמעשה הציף את הנושא לתודעה ולמודעות של הישוב היהודי ווידא כי הוא יישאר שם.
השפעתו העיקשת והעקבית חלחלה למושבות העלייה הראשונה בהן הוקמו בתי הספר הראשונים בעברית ובהן למעשה, הפכה העברית לשפה בה מתנהלים אנשי הארץ כדרך קבע ובחיי היום-יום.
עברית כשפת דיבור בבית
אליעזר בן-יהודה שחרט על דגלו את חשיבותה של השפה במהלך גיבוש לאום ובמהלך ביסוס הישוב היהודי בארץ הפך את ביתו לבית הראשון באר`ץ בו נעשה שימוש בשפה העברית בלבד, הן לצורכי תפילה והן לצורכי היום יום.
חדור אמונה בחשיבות השימוש בשפה העברית כשפת הישוב בארץ, הקפיד בן-יהודה מיומו הראשון בארץ לעשות שימוש בעברית בלבד. השיח כולו בין כותלי הבית התנהל בעברית ובכך הצליח אף להשפיע על מספר משפחות נוספות ברחבי ירושלים שאמצו נוהג זה.
פעילות ציבורית
כחלק מחתירתו לקידום השימוש בשפה הקים בן-יהודה אגודות לקידום הדיבור בעברית. בנוסף ייסד את עיתון ‘הצבי’ שעשה שימוש מודרני בעברית לצורך פעילותו.
בכדי להדגים את יכולות השימוש המודרני בעברית שקד בן-יהודה על פרויקט כתיבת המילון העברי הראשון. אף את המילה ‘מילון’ חידש ממקורה כ’ספר מילים’.
ביושבו לכתוב ולהשלים את ‘מילון הלשון העברית הישנה והחדשה’ הקים בן-יהודה את ‘ועד הלשון העברית’ שלימים התפתח והיה לאקדמיה ללשון העברית. מוסד, בו כיהן כיושב ראש הועד הראשון.
חינוך בעברית
אפיק נוסף של פעילותו בתחום של בן-יהודה נעוץ היה בחתירה מתמדת ללימוד עברית בעברית. כלומר, יצירת מצב בו בתי הספר בארץ יורו את משנתם בעברית. פעילות ענפה זו הצליחה לאחוז בחלק מהמושבות של העלייה הראשונה שם קמו כאמור בתי ספר עבריים.
אליעזר בן-יהודה חידש לא יותר מ-300 מילים, אולם פועלו הבלתי נלאה, תרומתו האדירה ומשנתו חדורת האמונה הקנו לו זכות ומעמד של ‘מחיה השפה העברית’.
פורסם ב: לוקליזציה
תגיות: אליעזר בן יהודה | עברית