תרגום חשבונות חשמל, מים וארנונה

כולנו משלמים חשבונות תקופתיים כמו חשמל, מים וארנונה אבל לא כולנו מבינים מה כתוב בהם. נכון שהם כתובים בשפה יחסית פשוטה ונועדו לשקף את הסכום לתשלום, אבל מה עושים אלו שלא שולטים בשפה המקומית? (למשל, עולים חדשים, תושבי חוץ, משקיעי נדל”ן בחו”ל וכו’). המשיכו לקרוא וגלו את האפשרות לתשלום חשבונות שאינה מצריכה את ידיעת השפה.

חשמל

חשבון חשמל מסכם כ-60 ימי צריכת חשמל ע”פ קריאת מונה חשמל, מתקן שנמצא בחצר של כל אחד מאיתנו (בית פרטי, בית משותף, משרד, עסק וכו’). קריאת המונה נעשית פעם בחודשיים תוך שמירה על תאריך קבוע – מה שמבטיח חשבון מדויק. עם זאת, לעיתים חשבון החשמל מחושב ע”פ הערכה ולא ע”ב קריאת מונה בפועל באופן הבא:

• חשבון חשמל בתקופה המקבילה אשתקד
• חשבון חשמל בחודשיים הקודמים
• שתי קריאות חשמל בפועל בתקופת זמן שקרובה למועד עריכת החשבון

כל חשבון חשמל מורכב מ-3 אלמנטים: תשלום קבוע שמשקף את סל השירותים הבסיסי שמסופק ע”י חברת החשמל בהתאם למתח אספקת החשמל, תשלום בעד צריכת החשמל בפועל (משתנה לפי מתח האספקה, עונות השנה, יום בשבוע ושעה) ותשלום קיבולת – תשלום עבור הקמת תשתיות החשמל שנקבע ע”פ מתח האספקה.

למרות שככלל אין הנחות בתעריפי החשמל, יש קבוצות של לקוחות שנקבעו בחוק כזכאיות לכך. למשל, מקבלי קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, ניצולי שואה ועוד. בנוסף, יש תעריפים שונים בהתאם להגדרות שונות. למשל: תעריף חשמל ביתי, תעריף חשמל כללי למבנים שמשמשים למלאכה, תעשייה ומסחר, תעריף לתאורת רחוב, תעריפים למתח עליון, גבוה ונמוך ועוד.

כל חשבון חשמל (מבוסס קריאת מונה או הערכה) יש לשלם כ-20 ימים לאחר המועד שבו נערך החשבון. חשוב לזכור שתעריפי החשמל נקבעים ע”י רשות החשמל, גוף ציבורי שמפקח על חברת החשמל מתוקף חוק (חוק משק החשמל מ-1966).

ארנונה

ארנונה היא מס מוניציפלי שמוטל על תושבי כל הרשות (עיר, רשות מקומית, מועצה אזורית וכו’) לצורך מימון הפעילות של אותה רשות. מס זה נהוג בישראל משנת 1934 כחלק מהחוק שקבע ש”הארנונה מחושבת לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ומשולמת בידי המחזיק בנכס“. (סעיף 8(א) של חוק ההסדרים התשנ”ג 1992)

גובה הארנונה משתנה לפי מספר קריטריונים, למשל: סוג השימוש בנכס (מגורים, מסחרי, תעשייתי, משרדי וכו’), שטח הנכס, מצבו הסוציואקונומי של המשלם ומיקום הנכס ברשות (שכונת יוקרה, אזור מסחרי ועוד). המשמעות היא שלאותה עיר יש לעיתים סיווגי ארנונה שונים. למשל, בעיר תל אביב יש אלפי סיווגי ארנונה. בנוסף, אופן חישוב השטח משתנה מרשות מקומית אחת לשנייה. למשל:

• שיטת ברוטו-ברוטו שבה מחושב שטח הנכס החיצוני (שטח הברוטו של הנכס) כולל קירות חיצוניים וחלק יחסי בשטחים משותפים.
• שיטת נטו-נטו שבה מחושב שטח הנכס לפי שטח הנכס הפנימי ללא קירות פנימיים
• שיטת ברוטו שבה מחושב שטח הנכס החיצוני ללא שטחים משותפים
• שיטת נטו שבה מחושב שטח הנכס לפי שטח הנכס הפנימי כולל קירות פנימיים

חשוב לזכור שצו הארנונה מתחדש כל שנה ע”י הרשות המקומית, הן מבחינת תעריפים והן מבחינת סיווגים. אמנם יש שיעורי מינימום ומקסימום שנקבעים בתקנות ההסדרים, אבל לרשויות המקומיות יש יחסית יד חופשית בקביעת השיעורים של הארנונה בתחומן.

מים

תשלומי מים נעשים דרך אגודות מים של הרשויות המקומיות שנקראת תאגידי מים וביוב, כאשר המחיר אמור להיקבע בתיאום עם מועצת המים. בפועל קביעת מדיניות משק המים (כולל מחיר המים לצרכן) מופקדת בידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב.

המשמעות היא שהחל מ-2011 (אז חוקק חוק תאגידי מים וביוב) תעריפי המים נקבעים ע”י מועצת רשות המים, אך הגבייה נעשית ע”י תאגידי המים בכל רשות מקומית. ובמילים אחרות – תאגיד המים הוא קבלן חיצוני של הרשות המקומית.

אחת המטרות של חקיקת החוק הייתה לשפר את האיכות השירות לצרכנים, אך התוצאה היא בין השאר ייקור של תעריפי המים בגלל הוספת מע”מ לחשבונות המים. עם זאת ומכיוון שתעריפי המים הם חברות עצמאיות שאינן פועלות מטעמן של הרשויות המקומיות, הן לעיתים מוסיפות לחשבונות המים הוצאות לפי הרף המקסימלי של תקנות הגבייה (גם כשאין בך צורך).

אז מה עושים?

כמובן שבמקרה של אזרחים ישראלים דוברי עברית, ניתן לשלם את החשבונות השוטפים (מים, ארנונה וחשמל) לפי אופני התשלום השונים ולערער על החשבונות בדרכים המקובלות. אבל מה קורה במקרים של עולים חדשים ותושבי חוץ שאינם שולטים בשפה או במקרה של משקיעי נדל”ן בחו”ל?

בנוסף, במקרים רבים משמשים החשבונות השוטפים כאישור מגורים בכתובת מסוימת – מה שהופך אותם למסמך רשמי לכל דבר ועניין. המשמעות היא שיש להתייחס לחשבונות השוטפים כאל מסמכים משפטיים שמצריכים התייחסות רצינית ומקצועית.

לכן, בכל צורך בתרגום של חשבונות שוטפים יש לפנות לחברת תרגום שמתמחה בתרגום מסמכים. עדיף כמובן שלחברה זו תהיה התמחות ספציפית בתרגום משפטי. באופן הזה תוכלו להבטיח תרגום מדויק ונאמן למקור שנעשה ע”י מתרגמים שזהו מקצועם.

וכמובן – התרגום יהיה נקי מטעויות כתיב, דקדוק או תחביר הודות לעובדה שהמתרגמים שולטים בשפת היעד ובשפת המקור ברמת שפת אם, מכירים את הטרמינולוגיה הספציפית (למשל מהו תשלום קיבולת) ושמים לב לכל פרט, גדול כקטן.

פורסם ב: שירותי תרגום