תורה במסורת היהודית נחשבת לקודש שניתן מידי הא-ל כדי להדריך, לתקן את האדם ולהביאו לחיי העולם הבא. הדבר המופלא בכתבי הקודש הוא שעל פניו, ישנו טקסט שחור על גבי לבן מסודר שורות שורות אך מתחת לפני השטח יש גם עולם שלם של טקסט שמופיע בין השורות. את הטקסט המוצפן הזה אף מחשב לא יכול לפצח.

תרגום תורני

בנוסף, התנ”ך, התלמוד, המשנה וספרי חז”ל נכתבו בניבים וסגנונות כתיבה ייחודיים ששזורים בביטויים ואמרות משפות קדומות כמו ארמית ויוונית. רק מתרגם תורני יכול להבין אותם ולתרגמם בצורה מקצועית, ברורה ורהוטה לשפת היעד. המתרגם התורני ידע למשל, האם לשכתב ולהשאיר מונחים מסויימים בלשון הקודש, או לתרגמם לשפה הזרה. בתרגום תורני יש גם לדעת איך להתייחס למקורות המובאים בכתובים, האם להשאיר אותם בשפת המקור או לתרגם גם אותם בהתאם לטקסטים שכבר תורגמו בעבר.

חשוב במיוחד להעביר את המשמעות המקורית של הטקסט התורני כך שיהיה נאמן למקור לחלוטין. הדיוק בתרגום מסמכים תורניים דורש עבודת תרגום שהיא מלאכת מחשבת. מחד, חשוב לשמר את המשמעות המקורית של החומר המתורגם. מאידך גיסא, חשוב כי קריאת הטקסט התורני תהיה קולחת גם בשפת היעד.

“שניים מקרא ואחד תרגום”

תרגום תורני הוא לא המצאה חדשה. עוד לפני אלפי שנים תורגמה התורה על ידי אונקלוס. אנקדוטה מעניינת היא כי אנשים שומרי מסורת נוהגים מדי שבוע לקרוא את פרשת השבוע בסגנון שנקרא “שניים מקרא ואחד תרגום”, כלומר, הם קוראים פסוק מהפרשה פעמיים ולאחר מכן את תרגום האונקלוס של אותו פסוק. ישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לועזיות יכול להוות תחליף ראוי לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רש”י ‘תרגום’ הוא דווקא תרגום אונקלוס, אך דעת הפרשנים התוספות והרא”ש היא שגם תרגום לשפות אחרות יכול להחשב כקריאת תרגום. הט”ז כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון התרגום ליידיש צאינה וראינה, או פירוש דומה אחר.

איתנו עובדים מתרגמים מקצועיים בלבד. בתרגום של טקסטים תורניים אנחנו מקפידים שמתרגמים שומרי תורה ומצוות שמונחי ומושגי היהדות מוכרים להם היטב יתרגמו את התכנים. בנוסף, אנו דורשים שהמתרגם יהיה בעל ידע לגבי אופי הקהילות היהודיות בישראל ובארץ היעד. מלבד המומחיות בתחום הדת אנו דורשים מהמתרגמים התורניים שלנו בקיאות בתרבות של השפה העברית וגם שפת היעד.